למה הסרט על גולדה לא באמת מספר עליה?

מי ששומע את השם זינדין זידאן ומכיר קצת כדורגל, מיד חושב על דבר אחד – הנגיחה. השחקן האגדי בעל הקריירה המפוארת, פחות זכור על הגולים האגדיים ועל המשחקים המוצלחים, אלא על "נגיחת הפרידה" האלימה שהטיח בשחקן היריב שהרגיז אותו. הסיבה לכך היא אחת – זה היה המשחק האחרון שלו. מה שקורה בסוף עלול להשכיח את מה שקרה לפני כן. "יוֹם טוֹבָה מְשַׁכֵּחַ יוֹם רָעָה. יוֹם רָעָה מְשַׁכֵּחַ יוֹם טוֹבָה" אמרו חז"ל. זה נכון ביחס לימים של עצמנו, אך גם ביחס לימים של הזולת. גם בתחום הזיכרון ההיסטורי תופעה זו קיימת, וגורמת לנו לזכור דמויות בולטות בעיקר מבעד לעדשת הרגעים האחרונים שלהן באור הזרקורים. הטיה זו, הנקראת "הטית העדכניות" (Recency bias), עלולה לעוות את התפיסה שלנו לגבי מורשתו של אדם, ולרדד את המורכבות של חיים שלמים. דוגמא עדכנית לתופעה זו היא הדרך שבה בחרו להציג את חייה של ראש הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, בסרט החדש "גולדה".

"גולדה", בבימויו של גיא נתיב, הוקרן לראשונה בישראל בפסטיבל הסרטים בירושלים ביולי האחרון, בפני קהל עצום של כמה אלפי צופים. אנשים רבים התרגשו ממנו, בוודאי כאלה שקשורים למלחמת יום הכיפורים באופן ישיר, והיו מהצופים שהזילו דמעות. הסרט מתעמק בימים הסוערים של המלחמה, ושופך אור על מעשיה והחלטותיה של מאיר באחת מנקודות המפנה הקריטיות בהיסטוריה של המדינה. אולם, ההתמקדות הכמעט גורפת בימים של המלחמה, מעלה את השאלה האם השם "גולדה" הולם את הסרט, כאשר, למעשה, הוא עוסק רק בפרק קצר מחייה. הבחירה הקולנועית להתמקד בתקופה זו, מדגימה את הנטייה הרחבה יותר, להגדיר דמויות היסטוריות על פי סוף מעשה, ולא על פי כל המסע הארוך שעברו עד אז. נטייה זו מחמיאה לפוליטיקאים פחות מכל, כי "כל קריירה פוליטית נגמרת בכישלון" כפי שאמרה בסרט גולדה המנוסה לאריאל שרון, הפוליטיקאי הטירון.

תופעה זו, כאמור, אינה ייחודית לגולדה מאיר. דמויות היסטוריות רבות זכורות בזכות מעשיהן האחרונים, לרוב בשיא כוחן או ברגעי משבר. המדינאי הבריטי נוויל צ'מברלין, זכור כיום רק בשל המדיניות הנאיבית שנקט ביחס לנאצים לפני המלחמה, וכל הקריירה הארוכה שלו, שיש בה גם זכויות רבות, נשכחה. יצחק רבין זכור פחות כרמטכ"ל שהוביל את הניצחון במלחמת ששת הימים, וגם הכהונה הראשונה שלו כראש ממשלה כמעט ולא זכורה. הוא זכור בעיקר בשל המהלכים השנויים במחלוקת שנקט בשנותיו האחרונות. אריאל שרון לא זכור כמי שבנה עוצמה צבאית והתיישבותית, אלא בעיקר בגלל המהלכים האחרונים שלו, שגם הם מעוררים מחלוקת נוקבת עד היום. הזיכרון הסלקטיבי הזה מתעלם מכל המאבקים וההישגים שעברו אותן דמויות לאורך הדרך.

חייה של גולדה מאיר היו חיים מלאי עשייה, נחישות והישגים. סיפור ילדותה ועלייתה מורכב ומרשים, והיא מילאה תפקידים שונים וחשובים בהסתדרות, בסוכנות, בכנסת ובממשלות השונות. היא הייתה האישה הראשונה שהייתה ראש הממשלה בישראל, והשלישית בעולם כולו. במהלך תפקידה היא קידמה חוקים סוציאליים חשובים, והרשימה על פועלה עוד ארוכה. אולם, כל אלו כמעט ולא זכורים אודותיה, ונדחקים הצידה מול חלקה במחדל של מלחמת יום הכיפורים. התייחסות מעניינת לעניין אפשר למצוא בדברים שאמרה עליה שרת המשפטים ב־2018, איילת שקד. היא כתבה מאמר ב'מקור ראשון', שבו הציגה את גולדה מאיר כמעין השראה עבורה, גם בתור "אישה בעולם של גברים" וגם בשל העמדות הלאומיות שלה, אותן שקד ראתה כקרובות לשלה. כשנשאלה בראיון, האם השם גולדה מאיר לא מעורר בה טעם רע, בשל מלחמת יום הכיפורים, ענתה שקד שהיא מאמינה שיש לראות את גולדה כמכלול:

"אני בוודאי חושבת שיש הרבה מה ללמוד מהקונספציה השגויה שכולם היו שרויים בה, אבל אני חושבת שגולדה היא אדם הרבה יותר מורכב מכדי לנתח אותה רק לפי המלחמה הארורה ההיא. צריך להסתכל כמה היא תרמה להקמת המדינה, לרכישת המשק, ועוד הרבה מאד דברים שהיא עשתה...".

מסופר שפעם באו חסידים לרבי לוי יצחק מברדיטשב, שהיה ידוע כמנהיג עם עין טובה, וסיפרו לו בזעזוע, שיהודי בן 70 מהקהילה המיר את דתו לנצרות. להפתעת החסידים, הרבי מברדיטשב לא הזדעזע, אלא קרא בהתפעלות "כל הכבוד לאיש הזה! 70 שנה הוא הצליח להחזיק מעמד כיהודי!". הרבי מברדיטשב חושף בסיפור זה את 'הטיית העדכניות' במערומיה – על ידי שבירתה.

אחת ההנחיות במסכת אבות אומרת "הוי דן את כל האדם לכף זכות". פשט הדברים הוא, שיש להתמקד יותר בצדדים החיוביים של הזולת. אולם, יש מפרשים שמאירים את הזרקור על המילים "כל האדם", שכתובות בה"א הידיעה משום מה. הם מסבירים שהכוונה היא שצריך לראות את האדם כולו, כמכלול, כל האדם, ולא רק תכונות מסוימות, או אירועים סלקטיביים מחייו.

הטיית העדכניות מציבה אותנו בפני סכנת הרידוד של מורשתם של אלה שעיצבו את עולמנו., אך הביוגרפיה של אנשים אינה סנפשוט בהול וחד, אלא נרטיב שלם, דינמי ומורכב. כדי להעריך באמת את ההשפעה של דמויות כמו גולדה מאיר, עלינו לשאוף להבין את מלוא היקף חייהן, תוך הכרה הן בכישלונות והן בהצלחות שלהן.