VLU תרבות
צעירה בת 19 עברה ניתוח לכריתת רגליים – והפכה לספורטאית אולימפית מעוררת השראה
יום אחד חזרה איימי מיום שגרתי בעבודתה, כשהיא סובלת מתסמינים דמויי שפעת. כשהמצב החריף, היא פונתה לבית החולים - שם נאמר לה שהיא סובלת מדלקת קרום המוח, וסיכוייה לשרוד עומדים על 2%
- שירה דאבוש
-
אא
איימי פארדי היא כיום שם נרדף לתקווה, אבל כשתשמעו את סיפור החיים שהביא אותה לשם, תבינו כמה כוחות נדרשו לה לגייס כדי לצאת ממקום של מסכנות ורחמים עצמיים שיכלה בקלות ליפול אליהם, אלמלא אופיה העקשני.
בגיל 19, איימי התמכרה לגלישת שלג (באנגלית: snowboard), ותכננה לפרנס את עצמה כמטפלת בעיסוי, כדי להתפתח ולהצליח בקריירת הגלישה.
יום אחד חזרה איימי מיום שגרתי בעבודתה, כשהיא סובלת מתסמינים דמויי שפעת. כשהמצב החריף, היא פונתה לבית החולים - שם נאמר לה שהיא סובלת מדלקת קרום המוח, וסיכוייה לשרוד עומדים על 2%. 5 ימים בלבד לאחר מכן, גופה נכנס להלם ספטי, והיא הוכנסה לניתוחי חירום שנטלו ממנה את תפקודה הנורמלי כליל: היא איבדה את השמיעה באוזן שמאל, את תפקוד הכליות, את הטחול ואת שתי רגליה, והפכה מנערה טיפוסית שכל החיים לפניה, לתלויית אנשים ומכונות שצריכות לעשות בשבילה הכל. כשהתבוננה על הפרוטזות שהונחו ליד מיטתה היא לא הפסיקה לבכות. "איך אני הולכת לטייל בעולם, לפגוש אנשים ולעבור הרפתקאות כמו שתכננתי, ב'דברים' האלה?", חשבה.
אז, היא עוד לא ידעה כמובן, שאובדן רגליה הוא זה שיהפוך "לנכס הגדול ביותר שלי", כפי שהיא מגדירה זאת היום.
שאלה אחת ששאלה את עצמה, היא זו שנסכה בה את הכוח להתמודד - במקום שהרבה אחרים היו מוותרים ומתייאשים, גם עוד הרבה לפני שניסו: "אם חיי היו ספר, והייתי המחברת של הספר הזה, איך הייתי רוצה שהסיפור הזה ימשיך?", שאלה את עצמה שוב ושוב ושוב, עד שהבינה שכדי לאמץ את 'איימי החדשה' היא חייבת לשחרר את איימי שהכירה כל חייה. מי שרוצה הוכחה לקביעה של חכמינו: "אין דבר העומד בפני הרצון", צריך רק לבחון את סיפורה.
איימי רצתה לחזור לספורט האהוב עליה, ולעמוד על רגליה. היא רצתה לרקוד, ולכתוב את הסיפור הכי טוב שיכול להיות מהחיים שלה. היא החליטה לא רק לחיות, כי אם גם לאהוב את מה שיש כעת בחייה.
היא עבדה עם התותבות שלה כדי להגיע למצב שבו תוכל שוב ללכת ואפילו לחזור לגלוש, ואחרי 7 חודשי אימון בלבד - הבלתי יאומן קרה, והיא הצליחה לחזור לספורט האהוב עליה. כשנה אחרי כריתת רגליה, היא הגיעה למקום השלישי בתחרות סנובורד גדולה, קיבלה מענק מקרן ספורטאים בארה"ב והשתתפה בתחרויות סנובורד נוספות.
כיום, היא מרצה בכל העולם על סיפורה האישי מעורר ההשראה, והמסר החשוב ביותר שלה לכל מי ששומע את הרצאותיה הוא: "אולי במקום להסתכל על האכזבות שלנו כמשהו שלילי ורע, אנחנו יכולים להתחיל להסתכל עליהן כעל ברכה שקיבלנו בחיים. כעל מתנה מפוארת שאיתה אנחנו יכולים להצית את הדמיון שלנו, לעזור לעצמנו להתקדם הלאה ולהגיע רחוק הרבה יותר ממה שחשבנו".