בעקבות הסרט: 5 דברים שלא ידעתם על גולדה

מלבד היותה ראש ממשלה בישראל, הפכה גולדה מאיר עוד בחייה להיות אייקון תרבותי שסקרן את העולם כולו. הסרט 'גולדה' שיצא השנה, מעיד על כך שהעניין בה עדיין לא פג. מהילדה האוקראינית שנמלטה מהקוזקים, דרך הנערה האמריקאית שנשבתה בקסמי הציונות, ועד אישה שהעפילה במעלה התפקידים המדיניים לפסגה, והייתה לראש הממשלה שכיהנה באחד המשברים הגדולים ביותר של מדינת ישראל, קבלו 5 דברים שלא ידעתם על גולדה מאיר.

1. ברחה מהבית בגיל צעיר

גולדה נולדה למשפחת מאבוביץ' בקייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה). המשפחה היגרה לארצות הברית על מנת להימלט מעוני ומפוגרומים שפקדו אותם. גולדה גדלה להיות נערה פעלתנית, וכבר בגיל 11 ארגנה התרמה בבית הספר לילדים עניים שלא היה להם כסף לספרי לימוד. אך, הנערה השאפתנית, שנשבתה בקסמי הפעילות הציונית, לא זכתה לתמיכה מהסביבה בה גדלה. הוריה רצו שתינשא בגיל צעיר, ועוד לפני תום לימודיה התיכוניים כבר החלו לחפש לה חתן ראוי. גולדה הצעירה, מלאת האמביציות, הזדעזעה מהרעיון להינשא בגיל כל כך מוקדם, עוד לפני שהחלה לממש את חלומותיה. לפיכך, נמלטה מהבית ועברה לגור בדנוור, אצל אחותה ובעלה, שם גם השלימה את לימודיה.

2. נכס אמריקאי

העובדה שגולדה עשתה את שנות נערותה בארצות הברית, ודיברה אנגלית רהוטה, לצד יכולותיה הרטוריות והעניין שלה בצרכי ציבור – הפכו אותה לנכס שלא יסולא בפז עבור התנועה הציונית. עוד בצעירותה נשלחה בשליחויות דיפלומטיות ופילנטרופיות, והיה לה חלק מרכזי בגיוס המימון והנשק ששימשו במלחמת העצמאות. היא הצליחה לגייס כמאה מיליון דולר – שהם שליש מעלות הנשק שישראל רכשה במלחמה. בהמשך העפילה לתפקיד של שרת החוץ, בו שירתה כ-10 שנים בתקופה קריטית בתולדות המדינה.

3. אישה בעולם של גברים

לא רק הוריה ראו בעין עקומה את פעילותה הציבורית, גם הסביבה שבה חיה בישראל הביעה תרעומת על כך שאישה עוזבת את בעלה וילדיה לטובת עסקנות ציבורית. הסופרת שושנה שרירא, שחיה ברחוב של גולדה בתל אביב, מתארת את הלחשושים והריכולים: "אולם, שתהא אשה זונחת אישה וילדיה, על שום עסקי ציבור ומפלגה, זאת לא יכלו לסלוח...". רק אחרי שהגיע לתפקיד הבכיר של שרת החוץ, התחילו אנשים לראות אותה באור אחר, כמי שנמצאת היכן שהיא ראויה להיות, ולא מתחמקת מאיזה תפקיד מגדרי שיועד לה.

4. האישה השלישית בעולם

ידוע שגולדה היא האישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלה בישראל, אך גם ברשימה הבינלאומית היא מככבת במקום השלישי (אחרי סירימאבו בנדרנאיקה בסרי לנקה ואינדירה גנדי בהודו). כפי שראינו, הדרך לתפקיד הייתה רצופה תלאות והתמודדויות, עם סביבה שהתקשתה לקבל זאת. גולדה עצמה לא ראתה עצמה באור פמיניסטי, ותמיד התייחסה בהסתייגות לתנועה ולרעיונותיה. הנושא מוסיף מימד מעניין ושנוי במחלוקת לאישיותה המורכבת.

5. מלחמת יום כיפור

גולדה זכורה בעיקר בשל תפקודה במלחמת יום כיפור ובזמן שקדם לה – ולא לטובה. הלחץ הציבורי אחרי המלחמה, וועדת אגרנט שבאה בעקבותיו, הביאו אותה להתפטר ולקחת אחריות ואשמה על מחדלי המלחמה (למרות שועדת אגרנט הטילה את האחריות דווקא על הדרג המבצעי ולא על גולדה). האירוע היה יותר מורכב, והוא כלל "קונספציה" ביטחונית שגויה שרווחה בקרב גורמי הממשל והבטחון, וכן שגיאות בהערכות המודיעין והצבא סמוך למלחמה, שאינם קשורים לתפקוד ראש הממשלה כל עיקר. חלקה של גולדה במחדל מעורר מחלוקות קשות וטעונות עד ימינו.

גם אחרי התפטרותה המשיכה גולדה לעורר דיונים ציבורים על הישגיה וכישלונותיה, אך גם להצית את הדמיון בשל דמותה הססגונית והמרתקת. היא הוזמנה להתראיין עם הזמרת האמריקאית ברברה סטרייסנד, שדיברה עליה בהערצה גלויה. נקראו על שמה גלידות, נעליים ומותגים נוספים, ויצאו על דמותה סרטים וספרים רבים. פוליטיקאים, הן מימין והן משמאל, לומדים ממורשתה – לטוב ולרע, ועד היום מוצאים בה השראה.