חידת הגולם מפראג: האם איש האשכולות היהודי אכן יצר אדם מעפר?

אחת החוויות המבלבלות עבור דוברי עברית, שקוראים בשפה אחרת, היא התקלות במילים עבריות שעשו את דרכן ליצירה הבלתי עברית בעליל שהם קוראים. עבור חובבי פנטזיה, אחת המילים הללו היא 'גולם'. בין אם מבקרים בעולם הדיסק של טרי פראצ'ט, המאוכלס בגלמים אדומי עיניים, או מארחים לחברה לגיבורי 'הגולם והגי'ני' של הלן וקר, המילה העברית מאד 'גולם' מזכירה לנו שהיצור המסתורי הזה מגיע היישר מהפולקלור היהודי, שמתאר אותו כגוש חומר בדמות אדם המתעורר לתחיה בעזרת שמות קבליים.

בין כל הגלמים המאכלסים את הפולקלור הזה, אין כוכב גדול יותר מהגולם מפראג. הוא ולא אחר אחראי להשפעות על ז'אנר הפנטזיה שתיארנו זה עתה. אבל, האם הגולם מפראג היה אי פעם יותר מאגדה? במשך שנים רבות ניסו חוקרים להפריד בין עובדה ובדיה בסיפורו של הגולם, שאם היה או לא היה, הרי הוא משוייך תמיד במעשיות לדמות ענק היסטורית אמיתית בהחלט: המהר"ל מפראג.

אז מי היה המהר"ל, והאם הוא יצר או לא גולם גמלוני ושתקן בשם יוסל'ה? המחקר ההיסטורי אולי טרם נשלם, אבל כמה עובדות יסוד, לפחות, אנחנו אכן יודעים.

* * *

המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליווא בן בצלאל, חי במאה ה-16 בפולין ובצ'כיה. שמו נכרך בעיר פראג, שבה הקים בית מדרש גדול, כתב את רוב ספריו, ושימש כמנהיג בלתי רשמי של הקהילה היהודית. המהר"ל היה איש אשכולות שיהודים וגויים כאחד הכירו בגדולתו. הוא היה איש הלכה, פילוסוף, מחנך ועוד. בתקופתו זכתה לעדנה חדשה תיאוריית עלילת הדם נגד היהודים, והמהר"ל הקדיש זמן ומרץ רב להפרכתה. כחלק מהויכוח שניהל מול אנשי דת ואנשי ציבור שתמכו בהם, הוא התבטא בתוקף נגד צנזורה: "כי כל גיבור... שרוצה להראות גבורתו, הוא חפץ מאוד שאותו שבא כנגדו יתגבר ככל אשר יוכל. ואז, אם ינצח אותו הגיבור שבא להתגבר כנגדו, נראה שהמנצח גיבור ביותר. אבל מה גבורה מראה, כאשר אותו שבא כנגדו אין רשאי לעמוד על נפשו וללחום".

ההיסטוריה מספרת, כי בסופו של דבר אכן השתכנע הקיסר מטיעוני של המהר"ל, ואסר את הפצת הטענה לפיה היהודים זקוקים לדם נוצרי לאפיית המצות שלהם.

אולי בשל התקופה ההיסטורית הידועה בשנאת היהודים עד כדי עלילות דם, נפוצו לימים הסיפורים על הגולם יוסל'ה, שמסייע למהר"ל בסיכול מזימות האויבים. אולם, סיפורים כאלה לא הסתמכו על עדויות בני התקופה, גם לא על כתביהם של תלמידי המהר"ל או צאצאיו. בספרים אלה, למרבה הצער, לא מוזכר ולו בדל של גולם.

האזכורים הראשונים של הגולם מפראג מופיעים בכתביהם של סופרים יהודים ממוצא גרמני, שפעלו במאה ה-19. היו אלה שנים שבהן התחזקה בגרמניה המודעות לפולקלור ולמקומם של סיפורי עם בתרבות הלאומית (סיפורי האחים גרים המפורסמים, לדוגמה, נאספו באותה תקופה), כך שייתכן, שיהודים שחיו באקלים זה ניסו למצוא אגדות יהודיות מקבילות. מוטיב הגולם שנוצר על ידי רב גדול לא היה חדש: סיפורים כאלה נפוצו בעבר על רבנים, כמו רבי אליהו בעל שם מחלם. אבל, החיבור בין הגולם לדמות כה מוכרת כמו המהר"ל, היה ללא ספק תקדים.

כל האזכורים הספרותיים המעטים והמעשיות שעברו בעל פה (אם היו) קיבלו תאוצה בשנת 1909, אז יצא בפולין ספרו של מחבר בשם ר' יודל רוזנברג, שנקרא 'נפלאות מהר"ל'. המחבר התיימר לטעון שהטקסט בספר הוא כתב יד של חתנו של המהר"ל, הרב חיים כץ. אבל, הזיוף היה קל לזיהוי: הספר הכיל יותר מדי מילים ואירועים שלא התאימו לתקופה בה נטען שנכתב. מסתבר, שרק למעטים היה אכפת מהאותנטיות. עם זאת, משום ש'נפלאות מהר"ל' הפך לרב מכר היסטרי, והאגדות שהוא מכיל על יוסל'ה הגולם ועלילותיו נדפסות עד היום בספרי ילדים.

אז, האם אכן אין כל מקור למעשיות המרתקות על הגולם מפראג, מלבד דמיונם המפליג למרחקים של כמה סופרים? לא בטוח. כך, למשל, הרב יהושע ענבל, שחקר את הסיפור, טוען במאמר שכתב, כי המגוון הגדול של סיפורים הסותרים זה את זה המופיעים ב'נפלאות מהר"ל' אינו אופייני למחבר שממציא סיפור שלם בעצמו, ומתאים הרבה יותר למקבץ אמיתי של סיפורים בעל פה ואגדות עם. גם אם אין הוכחה היסטורית (ואין) לכך שהמהר"ל מפראג יצר אי פעם גולם, יש יסוד סביר להניח שאכן היו נפוצים בקהילות היהודיות באירופה סיפורים על אותו גולם מסתורי. ואכן, קיימות עדויות של אנשים הזוכרים ששמעו על הגולם - ונתקלו בתושבי פראג לא יהודים המאמינים בו בתוקף - הרבה לפני שרוזנברג הוציא את ספרו.

לאגדת הגולם יש אוהדים לא מעטים הלהוטים לשמר אותה: עירית פראג, לדוגמה. 'סיור הגולם מפראג' הוא אטרקציה לתיירים שמוצעת בעיר כבר שנים רבות.

"עבר זמן רב מאד מאז שמישהו טען שראה את הגולם מסתובב ברחובות פראג", מסבירה חברת תיירות אחת, "אבל עבור אוהבי מיתוסים וציידי אגדות, יש מספר נקודות ציון חשובות בפראג שכדאי לגלות". הגרופיז של הגולם, בקיצור, נשלחים לבקר בבית הכנסת העתיק מתקופת המהר"ל שעוד עומד על תילו, בבית העלמין היהודי הישן, בו נמצא קבר המהר"ל, וברחוב בו מוצב פסל גדול של המהר"ל.

אם הגולם מפראג אינו אלא אגדת עם, מדובר לכל הפחות באגדה העומדת על עובדות היסטוריות מוצקות. המהר"ל מפראג היה אכן דמות פלא רבת פעלים, שהתהלכה עם מלכים ומדענים, והותירה על סובביה תחושה של ידע מסתורי רב. גם המסירות שלו לבני עמו ולהגנתם, והמטרה למענה נוצר יוסל'ה בסיפורים, מתועדת היטב. יהיה אשר יהיה הנופך הספרותי בסיפורי הגולם מפראג, את הדמות הראשית באמת, מסתבר, הם בהחלט מתארים היטב.