מה זה סוכת שלום, ומי זאת בכלל שלומית?

כולנו מכירים את שיר הילדים 'שלומית בונה סוכה'. אבל האם ידעתם ששלומית הייתה ילדה אמיתית, שהשיר נכתב בתקופה טראומתית במיוחד, ושמילות השיר רומזות לסוגי שלום רבים שחג הסוכות יכול להעניק לנו?

רבים מאיתנו זמזמו כילדים את צלילי הלחן הקליט של "שלומית בונה סוכה", מאת נעמי שמר, שצרוב היטב בתודעה של ילדי ישראל לדורותיהם. אבל, כמה אנחנו באמת יודעים על השיר האהוב הזה? אם נתבונן בו נגלה שמילותיו נושאות מארג עשיר של משמעויות, שחלקן קשורות לסיטואציה ההיסטורית שבתוכה הן נכתבו, וחלקן נטועות במקורות ובמסורות העתיקות של חג הסוכות. אז למה הסוכה היא סוכת שלום, למה כוכב מציץ ואומר לה שלום, ומי היא שלומית הזאת בכלל? 

 

סוכת שלום אזורי 

בבסיסו, "שלומית בונה סוכה" הוא שיר על ילדה שבונה סוכה נעימה, מקשטת אותה בגידולי אדמה, מארחת את השכנים בשמחה, ומביטה דרך הסכך בכוכבים. לצד זאת, בעיני רבים שיר זה הוא משל על החברה הישראלית של אותם ימים, על כמיהותיה וחרדותיה.

שלומית בונה סוכת שלום

השיר חובר כשנתיים בלבד אחרי מלחמת יום הכיפורים, ב-1975, ומילותיו משקפות את רוח התקופה. המלחמה, שהותירה את החברה הישראלית מצולקת ואבלה, עוררה פחדים וחרדות לצד כמיהה לשלום ולשקט. בשיר זה ביטאה שמר את התקווה הקולקטיבית, ממש כמו בשירה "לו יהי", שנכתב ובוצע בעיצומה של המלחמה הנוראה: "אם הַמְּבַשֵּׂר עוֹמֵד בַּדֶּלֶת, תֵּן מִלָּה טוֹבָה בְּפִיו - כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי". 

סוכה אכן מייצגת בכמה מקומות בתנ"ך את השלום במובן הכי בסיסי שלו - מקום מוגן ובטוח. כך באחד ממזמורי תהילים, למשל, שבו הכותב מתאר כיצד כל האויבים קמים עליו להורגו, והוא מתפלל: 

"כִּי יִצְפְּנֵנִי, בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה: יַסְתִּרֵנִי, בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ;" 

כלומר, הסוכה היא מקום מוגן ובטוח, שבו אפשר להצפין את האדם עד יעבור זעם. גם סוכת השלום של שלומית היא משאלה לשלום ובטחון בתקופה סוערת, וכמיהה לאי של רוגע מול מצוקות קיומיות. 

עובדה פחות ידועה על השיר האייקוני הזה, היא, ששלומית אינה דמות בדיונית! היא ילדה אמתית, גם אם לא באמת בנתה שם סוכה (לימים סיפרה שהיא בסך הכל תלתה כמה שמיכות שסוככו עליה). שלומית להבי, בתם של חבריה של נעמי שמר, איה ורמי להבי, הייתה המוזה מאחורי המנגינה העליזה הזו. בהיותה ילדה, שמה של שלומית עורר בשמר את האסוציאציה של "שלום", ומשם נסללה הדרך להולדת השיר.

 

מה הקשר בין סוכה ושלום?

החיבור בין סוכה לשלום אינו חידוש של שמר, כאמור. גם הצירוף 'סוכת שלום' מופיע כבר במקורות. אבל, מה בעצם הקשר בין סוכה לשלום? מלבד הסמל של המקלט הבטוח שמגולם בסוכה, יש עוד כמה רבדים שקושרים בין הסוכה ואופן בנייתה ובין השלום, והם מתבטאים גם בבתי השיר שאנחנו עוסקים בו. השלום שמייצגת הסוכה הוא ההרמוניה בין האדם לטבע, לזולת ולמה שמעבר לשליטתנו.

 

א. שלום עם הטבע: 

"היא לא תשכח לשים לולב והדסים..". כך פותח הבית השני בשיר, העוסק בחיבור בין האדם והטבע בחג הסוכות. סוכות נקרא במקורות גם 'חג האסיף', שכן הוא מציין את סוף השנה החקלאית, בו אוספים את תובנת השדות אל האסמים. מצות החג היא ליטול את ארבעת המינים - גידולי אדמה המייצגים את הטבע שחי בשלום עם האדם, ומעניק לו את פירותיו ואילנותיו מדי שנה. גם אופן בניית הסוכה קושר אותה עם השפע שאותו אנו אוספים בימים אלה לקראת החורף. הסכך של הסוכה חייב להיות עשוי, על פי ההלכה, מדבר שגידולו מן הקרקע. הסוכה היא קריאה אל האדם החי מחוץ לטבע, בבתים עשויים מחומרים דוממים ואטומים, להיכנס לתוך עולם החי והצומח, ולהרגיש חלק ממנו.

 

ב. שלום עם הזולת: 

הבית השלישי עוסק בשלום בין אדם לחבריו ולשכניו: "וכששלומית תאמר\ הביטו, זה נגמר! יקרה דבר נפלא פתאום\ יבואו השכנים\ כולם בהמונים-\ ולכולם יהיה מקום". מילים אלה מהדהדות את מנהג ה'אושפיזין' שהתפתח בסוכות במהלך הדורות. המילה אושפיזין פירושה בארמית "אורח" (וממנה גזרו את "להתאשפז" - סוג האירוח הכי חשוב, אינטנסיבי, ומסור). הסוכה מייצגת את היציאה מהבית המסוגר, מהמבצר האישי של כל אחד, אל מרחב משותף, שבו אנשים יכולים לפגוש ולגשת זה לזה בקלות רבה יותר. הסוכה של שלומית, בתיאורה החי והתוסס, מגלמת את החמימות והאחדות של חג זה, ומרחיבה את המשאלה לשלום גם ליחסים בין-אישיים. 

 

ג. שלום עם הלא נודע: 

"ואז מתוך הסכך\ יציץ לו ויזרח\ כוכב בהיר כיהלום..". כך פותח הבית הרביעי בשיר. מילים אלה קשורות לאחד הכללים בהלכה, שיש לפעול על פיהם כשמניחים סכך על הסוכה: "צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה" (מסכת סוכה). הסכך צריך להיות מספיק דליל, כדי שניתן יהיה לראות דרכו את הכוכבים. מעבר לקשר שלה לטבע וליחסי אנוש, הסוכה של שלומית מעוררת את המסתורי והלא ידוע ("סוכת פלאים"). הסוכה, על המבנה הארעי והשברירי שלה (מכונה במקורות "דירת ארעי"), מייצגת את הפגיעות של הקיום האנושי. היא מזכירה לנו את הצורך שלנו בענווה, מעניקה לנו התבוננות במקומות רחוקים שמעבר להשגתנו, ומעוררת בנו את ההכרה בכוחות גדולים שמעבר לשליטתנו. בדרך זו, השיר מעודד אותנו למצוא שלום ושלווה בתוך עצמנו, להרגיע את החרדות והפחדים שמזמנים החיים, ולחיות בשלום עם הלא נודע.

לסיכום, סוכת שלום שיר קליט או מעבר?

לסיכום, "שלומית בונה סוכה" הוא יותר מסתם שיר ילדים קליט - הוא משאלה מעומק הלב לשלום ולאחדות בתקופה של סערות ומצוקות. מלבד מה שהסוכה מייצגת מקלט מואר וירוק, היא גם מייצגת חיבור עמוק לטבע, למערכות יחסים ולמסתרי הקיום. היא הכמיהה לשלום עם עצמנו ושכנינו, ברמה האישית והקולקטיבית. לכן, בפעם הבאה שאתם שרים יחד את השיר הזה, זכרו את שכבות המשמעות החבויות בו, ותנו לו לעורר את סוכת השלום שבתוככם.

תגיות: חכמה יהודיתסוכותשלומית בונה סוכה

האם הכתבה עניינה אותך?

אולי יעניין אותך גם

תוכן חם שלא כדאי לפספס

חדש ב-VLU PLAY
{{ item.duration_text }}