כיצד הפך המגן דוד מאות גנאי - לסמל התקומה של העם היהודי?

בשבוע שעבר עלה על דוכן האו"ם שגריר ישראל, גלעד ארדן, עם שני מלווים, כשטלאי צהוב תלוי על חולצותיהם של כל חברי הצוות. מהלך זה לא עבר לכולם טוב בגרון: היו שסברו שעל ישראל להציג עוצמה ולא חולשה מול העולם. עדיין, אין ספק שארדן שיקף תחושה של יהודים רבים בעקבות הטבח בשמחת תורה, שאי אפשר היה שלא לקשר אותו עם השואה. מלבד העובדה שה-7.10 היה התאריך בו מתו מספר היהודים הרב ביותר ביום אחד מאז השואה, התמונות המזעזעות של אנשים מסתתרים באימה, נמלטים על נפשם, או נשבים בידי שונאיהם, כשאין להם מושיע שעות ארוכות, לא יכלו שלא להעלות אסוציאציות מימים בהם סימנו יהודים בטלאי צהוב.

מדוע מגן הדוד שהופיע בטלאי הצהוב, שכפו הנאצים, מתנוסס בגאון גם על דגל מדינת ישראל? מהיכן הגיעו שני המשולשים האלו? כמה זמן הם מלווים את עם ישראל, ומה המשמעות הטמונה בהם?

הרגע ההיסטורי המדויק בו הפכה צורת הכוכב עם שש הקודקודים לסמל יהודי מובהק, לוט מעט בערפל. צורה זו אמנם מופיעה על קירות בבתי כנסת עוד בימי בית המקדש השני, אבל לא ברור כמה חשיבות ייחסו לה באותו זמן. רק מעל 1,000 שנים מאוחר יותר, בקהילה היהודית של פראג במאה ה-14, יש לראשונה עדויות על כך שהקהילה בחרה בצורה זו כדרך לסמן את עצמם. עם הזמן, בחרו גם אויביהם של היהודים להשתמש בסמל זה כדי להשפילם. התנודתיות הזו הגיעה לשיאה במעבר החד מטלאי צהוב בימי השואה, למגן דוד שעל דגל ישראל, כסמל התקומה היהודית בארץ ישראל. "מגן-דוד זה, אשר נהפך בידי עושקים לאות קלון [...]", תיאר זאת ראש הממשלה לשעבר משה שרת, "מבטא היום הזה את קוממיותנו השלמה בהיותו מתנופף בגאון כדגל...".

מלבד הסמליות ההיסטורית של המגן דוד, היו מי שביקשו לצקת לו תוכן רעיוני בנוסף. היו מי שראו בו צורת שושן צחור (שיש בו שש קצוות), סמל מסורתי לעם היהודי שהוא "כשושנה בין החוחים". היו מי שראו בו מיזוג של משולש המצביע למעלה ומשולש המצביע למטה, כלומר חיבור בין שמים וארץ, בין בשר ורוח. היו שקישרו אותו עם הפסוק "דרך כוכב מיעקב", פסוק המבטא כוח ועוצמה ישראלית. אחת הפרשנויות המקוריות לסמל זה נכתבה על ידי פרנץ רוזנצווייג (1886-1929), פילוסוף יהודי-גרמני, שחייו הלכו בנתיבים מפותלים, מילדות ונעורים במשפחה יהודית-מתבוללת, דרך לימודים באוניברסיטת ברלין והתקרבות אל הנצרות, ועד שיבה חדה ואינטנסיבית אל מקורותיו היהודיים. ספרו 'כוכב הגאולה', שכתב בהיותו חייל בחזית הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, היה הניסיון הרציני הראשון שלו להעלות על הכתב את מחשבותיו על היהדות. הכוכב המופיע בשמו של הספר, הוא לא אחר מאשר המגן דוד, שבעיני רוזנצווייג מסמל תוכן רוחני עמוק.

לפי רוזנצוויג, שלושת השפיצים של המשולש שבסיסו למטה מייצגים את שלושת הדמויות המרכזיות בדרמה של ההיסטוריה – אלוהים, עולם, אדם. שלושת השפיצים של המשולש שבסיסו למעלה, מייצגים את הדיאלוג בין הדמויות הללו: בריאה, התגלות וגאולה. כוכב זה מתמצת את מהות היהדות: אלוהים ברא את העולם, ואז התגלה אל האדם, על מנת שהאדם יגאל את העולם. כוכב זה עומד בניגוד לפילוסופיות מסוימת, בהן יש רק משולש אחד, של אלהים, עולם ואדם, שלא מתקשרים ביניהם. המשולש השני מייצג את הדיאלוג בין הדמויות הללו, שמניע את התהליך ההיסטורי אל עבר גאולת העולם.