"בת 100 כבת 20": בשורת ההתחדשות של שרה אמנו
מחייה של שרה אנו לומדים שגיל זה רק מספר, ושאיננו כבולים על ידי העבר. שיופי ותום הן לא תכונות שנקבעות בידי תנאים חיצוניים, אלא מכוח בחירה אישית
- יאיר סעדון
-
אא
לפני מספר שנים שמעתי ראיון מעניין עם הזמרת יהודית רביץ. בראיון היא סיפרה על הקושי שלה ליצור דברים חדשים, כשמשקל העבר מונח על כתפיה. בתור אחת שנושאת עמה עשרות שנים של קריירה מוצלחת, שעבדה עם האומנים והזמרים המיתולוגיים של הזמר העברי, שחלקם כבר לא בין החיים – היא מספרת שיש משהו חוסם ומקבע בתיק הזה על הגב. היא מספרת שם שהיא נאבקת לשכוח לפעמים את העבר, כדי שתוכל להביא לעולם יצירות מקוריות. כדי ליצור את עצמה מחדש, היא צריכה, כשם אחד משיריה, לבוא בידיים ריקות.
נזכרתי בראיון הזה בעקבות פרשת השבוע, שנפתחת עם בשורת פטירתה של שרה אמנו. על גילה של שרה, 127, מעיר המדרש שהייתה "בת 100 כבת 20 לנוי, ובת 20 כבת 7 לחטא". מחייה של שרה אנו לומדים שגיל זה רק מספר, ושאיננו כבולים על ידי העבר. שיופי ותום הן לא תכונות שנקבעות בידי תנאים חיצוניים, אלא מכוח בחירה אישית. מדרש זה הוא לא רק פרשנות לגיל פטירתה של שרה, אלא תמצית מזוקקת של חייה, שהיו מלאים תפניות, שינויים והתחלות חדשות.
לראשונה אנחנו פוגשים אותה (כשעוד קוראים לה שרי), כשהיא מצטרפת לאברהם (שעוד נקרא אברם) במסע אל ארץ כנען. שניהם עזבו יחד מולדת ובית אבא, ונסעו אל ארץ זרה ולא נודעת, להתחיל שם חיים חדשים. אחרי שהגיעו לארץ ישראל קיבלה שרי, כמו אברם, שם חדש – את השם שרה, שמייצג את הייעוד שלה, להיות שרה של עמים רבים, להביא להם בשורה רוחנית חדשה. ולבסוף, כשהיא כבר בת 90, קרובה לסוף החיים, נפתח אצלה שוב פרק חדש, שראשיתו בבשורה על הולדת יצחק. "אחרי בלותי הייתה לי עדנה" היא אומרת בהתפעלות ובהשתאות, משפט המבטא התחדשות רדיקלית, ניסית, בלתי אפשרית. אחרי לידת בנה היא קוראת לו יצחק, מלשון "צחוק עשה לי אלוהים". הצחוק, שיש דורשים אותו כקיצור של "צא מהחוק", יציאה מהנורמות המקובלות, הוא המסר אותו רצתה שרה להטמיע בבנה הקטן.
את השינוי שהתעורר בשרה בעקבות הבשורה על הולדת יצחק, מתאר המדרש באופן ציורי במילים: "אחר שנתבלה הבשר ורבו הקמטין, נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר היופי". בתיאור פיזי זה יש דגש על הקמטים, שמלבד היותם סמל הזקנה, הם מסמלים גם את התשישות, הייאוש, הדאגה. התעדנות הקמטים מסמלת התחדשות פנימית, התעוררות מחדש לפרק נוסף בחיים מלאי הפתעות ותהפוכות.
המסר הטמון בחייה של שרה, "בת 100 כבת 20", הוא המסר של היכולת להתחדש, על אף הנסיבות החיצוניות ומשקעי העבר – מסר חיוני במיוחד בימים אלה. היא מלמדת את האפשרות להתחדש ואת הכוח לקום מהכאב ומההריסות, ולהתחיל פרק חדש, של חיים, בנייה ויצירה.