על בטן מלאה: השף שחורש את הארץ למען החיילים

קשה להישאר אדישים להתלכדות האזרחית של עם ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. שורה חסרת תקדים של יוזמות, התנדבויות ומחוות מקיר לקיר, מהוות הוכחה עבור מי מאיתנו שכבר הספיק לשכוח, כי כשם הקלישאה - "כוחנו באחדותנו".

גם הסיפור של רונן ורה מתיישב עם רוח ההתגייסות הכללית האופפת את המדינה בימים הללו. בימי שגרה משמש האחרון כשף פרטי בעלים של חברת קייטרינג מצליחה הפועלת ברחבי הארץ, באירועים, שמחות ושלל פעילויות.

מאז פרוץ המלחמה ענף האירועים הושבת כמעט לחלוטין נוכח המציאות הביטחונית, אולם זה לא מה שיוריד את הרוח מהמפרשים של ורה. ההפך הוא הנכון.

מאז היום הראשון למלחמה חורש ורה (50), תושב חיפה ואב ל-3 (שניים מביניהם מגויסים בימים אלה כלוחמים בגזרת איו"ש והצפון), את בסיסי צה"ל מצפון עד דרום. יחד עם אנשים טובים שחברו אליו, הוא הספיק לפנק עד היום אלפי חיילים ואנשי כוחות הביטחון מכל הבא ליד, בעשרות בסיסים ושטחי כינוס במוקדים שונים.

"היה ברור לי מהרגע הראשון שאני מעוניין לתת מעצמי", מספר רונן בשיחה עמו. "יחד עם מתנדבים ואנשים מדהימים, אנחנו עובדים כתף אל כתף על ארוחות 'על האש' כיד המלך עבור החיילים שלנו. זה כולל את נתחי הבשר הכי איכותיים שיש, לוגיסטיקה מאוד מורכבת שנמשכת הרבה מאוד שעות, אבל כזו שנותנת גם תחושת סיפוק פשוט אדירה".

מאיפה הגיעה רוח ההתנדבות הזו?

"הכל התחיל במבצע 'שומר החומות', אחרי נפילתו של עומר טביב ז"ל מאליקים, שהטנק שלו נפגע מטיל נ"ט. יום למחרת הצלחנו מספר חברים להגיע אל המפקדים בדרגות הגבוהות ביותר בחטיבת הנח"ל בה שירת. הגענו לבסיס זיקים תחת אזעקות, במטרה להגיע ולנסות להרים את המורל של חיילי החטיבה. מאז אפשר להגיד שהתמכרתי לתחושות הללו. איך שפרצה המלחמה, עסקנו כמה חברים בגיוס תרומות מאוד משמעותי ביומיים הראשונים, החל ממוצרי מזון ועד לבגדים, טואלטיקה ועוד. לאחר שסיימנו ירדנו מיד לכיוון העוטף ובסיס רעים, והורדנו משאית עם 8 משטחים וציוד רב. זה המקום להודות גם לחברות 'אפקס', 'ספרטה' ו-'כהנא' שסייעו לנו בתרומה כלכלית חשובה".

הזכרת את תחושת הסיפוק. זה סוג של נחמה בימים הקשים האלה?

"אנחנו לא עיוורים למציאות, אבל אני יכול לומר בפה מלא, שרמת הסיפוק שאני מרגיש כשאני חוזר בשעה 4 לפנות בוקר תשוש מארוחת גיבוש לחיילים והמילואימניקים, לא משתווה לשום דבר אחר. יצא לנו לאחרונה, למשל, להגיע לבא"ח צנחנים אחרי שהם סיימו מסע, או לפנק את אחת מחטיבות החי"ר, שיצאה לכמה שעות מפעילות ברצועה, כמו גם את אנשי זק"א ומז"פ, שעסקו בפעילות זיהוי הגופות. עצם האפשרות להעניק לאנשים היקרים הללו שעה או שעתיים של הפסקה בתוך המציאות הזו, ולהעלות להם חיוך על הפנים, שווה את הכל".

מתמלא בכוחות מחודשים אחרי כל מפגש שכזה?

"חד משמעית כן. חבריי ואני מרגישים שזוהי התרומה המועטה שיש לנו, כדי לתת לחיילים ולאנשים שמגנים עלינו כמה רגעים של נחת. עם יד הלב, מה שאני חווה בחודש האחרון הוא פשוט מטורף. אין מדינה בעולם עם לב רחב כמו המדינה שלנו. לראות את האזרחים נרתמים, החל מהדברים הקטנים ביותר, זה מחמם את הלב".

ורה מבקש לנצל את הבמה כדי לשלוח מסר של אופטימיות: "כשהעורף חזק ואיתן, אין ספק שזה משפיע גם על מי שבחזית. תודה לכל האנשים הטובים שהתגייסו לחזית האזרחית ונותנים מהלב. הם אלו שעוזרים להבטיח שהחזית הצבאית שלנו תהיה הכי חזקה שאפשר".