5 דברים שלא ידעת על חנוכה

חג חנוכה הגיע ואנחנו מוקפים חנוכיות, סופגניות, אורות וסביבונים. בלב המועקה, הכאב והחרדות של הימים הללו, מעניק חנוכה הזדמנות לעצור, להרהר, ולהתכנס ביחד. החג המואר והססגוני הזה (שהוא בעצם בכלל לא חג), טומן בחובו המון מנהגים ומסורות שהתפתחו בדרכים מרתקות ומפתיעות במרוצת השנים. המועד הזה כולל בתוכו, מלבד החנוכיות וסיפור המכבים, גם משחקים לילדים, מאכלים לבשלנים, ושאלות מעניינות ומאתגרות עבור החכמים שאוהבים להתפלפל ולהתעמק, ולא לקבל דברים כמובנים מאליהם. 5 דברים שלא ידעתם על חג האורים (או האורות? להלן).

א. למה אוכלים סופגניות?

חנוכה נסוב סביב הסיפור של גבורת המכבים שלחמו בכובש היווני, וסביב נס פך השמן הקט שהספיק לשמונה ימים. מה הקשר בין הלוחמים החטובים והגיבורים האלה, ובין גוש הבצק השומני והעגלגל שמציף את המאפיות בימים אלה? עם כל הכבוד לבצק, לריבה, ולאבקת סוכר, התשובה כנראה טמונה דווקא בכמות השמן שהסופגנייה ספוגה בו (ולכן אולי קוראים לה ככה). ביחד עם אחותה הלביבה, הן מייצגות את השמן שהיה בפך הקטן, שדרכו התרחש הנס, שהספיק להאיר את המנורה למשך שמונה ימים. מלבד זאת, חנוכה נחגג בלב לבה של עונת מסיק הזיתים, ובשביל לתת את הכבוד הראוי לגידולי האדמה הקטנטנים והירוקים (או השחורים) הללו, משתמשים בשמנם.

ב. חג האורים או חג האורות?

מקובל היום לומר ששמו השני של חנוכה הוא 'חג האוּרים' עם שורוק, כאשר המילה 'אוּר' פירושה: אש. השם אמנם מתאים לחג שיש בו נרות דולקים, אבל יש אומרים שכנראה לא זו הייתה כוונתו של מי שנתן את השם. הוא דווקא התכוון לקרוא לזה 'חג האוֹרים' עם חולם, כי לפי דקדוק ישן יותר 'אורים' זו צורת הרבים של המילה 'אוֹר' (בחולם). במשך השנים התקבעה בעברית המילה 'אורות' כצורת הרבים של 'אוֹר', והצורה 'אוֹרִים' יצאה מהלקסיקון. אבל עדיין נקרא חנוכה 'חג האורים' והיה צריך לתת לזה משמעות מובנת. הבלבול גרם לאנשים לקרוא את זה בדרך שתהיה בזה משמעות שמוכרת להם, כלומר 'אוּרִים' (עם שורוק), וכך התקבע שם זה בשפתנו.

ג. השאלה עם הכי הרבה תשובות בעולם

הסיבה המרכזית שחוגגים את חנוכה על פי המסורת היא נס פך השמן. כשהיהודים נכנסו לבית המקדש וטיהרו אותו מהעבודה זרה של היוונים, הם רצו להדליק את המנורה של בית המקדש. אבל, באולם היה רק פך שמן אחד שהיה אמור להספיק ליום אחד. אלא שהתרחש נס, והשמן דלק שמונה ימים, ולכן חוגגים את חנוכה שמונה ימים. נשמע כמו סיבה הגיונית, אבל תסמכו על היהודים שימצאו מה לשאול על כל דבר. חכם יהודי גדול בשם רבי יוסף קארו, שאל לפני חמש מאות שנה את השאלה הבאה: אם פך השמן היה אמור להספיק ליום אחד, זה אומר שהנס התרחש רק שבעה ימים! שהרי היום הראשון הוא היה בדרך הטבע ולא היה בדרך נס. שאלה טובה לא? שאלה זו מכונה 'קושיית הבית יוסף', ונכתבו לה במשך השנים לא עשרות, לא מאות, אלא אלפי תשובות! לא בדקתי את זה, אבל כנראה מדובר בשיא של כל הזמנים.

ד. מהרולטה אל הסביבון

על הסביבונים שכולם מסובבים בחנוכה יש ארבע אותיות נ.ג.ה.פ שהן ראשי תיבות של 'נס גדול היה פה', אבל הדרך שעברו האותיות האלה עד שמצאו את מקומן על הסביבון היא מרתקת. מסתבר שמקור האותיות האלה בכלל לא קשור לחנוכה, אלא למשחקי הימורים שמקורם באנגליה והתגלגלו לגרמניה. האותיות שעל הסביבון היו נ.ג.ה.ש והן ייצגו ארבע אפשרויות להתקדם במהלך במשחק: ניכט, גאנץ, האלב, שטיל (אפס, הכל, חצי, עצור). הגרמנים נהגו לשחק ב'דריידל' (כפי שכינו יהודי גרמניה את הסביבון), בתקופת חג המולד שיוצא סמוך לחנוכה. גם ילדי ישראל שיחקו בו בתקופה הזו בהשפעת הסביבה, מה שגרם למחנכים שלהם לחפש איזו משמעות יהודית בשעשוע, עד שמישהו מצא פתרון: נ.ג.ה.ש זה 'נס גדול היה שם' – כלומר נס חנוכה שהיה 'שם', בארץ ישראל. כשהסביבון הגיע לכאן החליטו לשנות את הש' לפ' שהרי אנחנו כבר פה.

ה. הוא בכלל לא חג!

היום נהוג להגיד על כל מועדי ישראל 'חגים', אבל במקור המונח חג היה מיועד רק למועדים מסוימים. המילה חג באה מלשון 'חגיגה', שהיה שם של קורבן שהיו מקריבים במועדים מסוימים שנקראים 'שלושת הרגלים' – פסח, שבועות וסוכות. השורש ח.ג.ג פירושו לנוע במעגל כמו "עוגה עוגה עוגה במעגל נחוגה", וכמו המחוגה איתה היינו מציירים עיגולים במחברת המשבצות בשיעורי המתמטיקה. בכל אופן, חנוכה לא היה אחד מהחגים האלה, ולמעשה הוא לא מוזכר בתורה בכלל! ביחד עם פורים הוא אחד משני המועדים שחכמים הוסיפו ללוח השנה העברי בעקבות ניסים שקרו, בלי מקור מפורש בכתובים.

מסיפור הולדת הסביבון ועד גלגולה של המילה אורים, דרך סופגניות ספוגות שמן, שאלות מלאות פלפל, ושם תואר חגיגי שהוצמד לו בטעות – חנוכה הוא אחד המועדים המרתקים בלוח השנה שלנו. אולם, השנה השמחה אינה שלמה, כאשר רבים מאיתנו מסכנים את עצמם בלחימה, וגורלם של החטופים עודנו תלוי ועומד. הקשר הסמלי בין גבורת המכבים ובין המלחמה הישראלית הראשונה שמתרחשת בחורף, לא צריך הסבר. בתפילה שאומרים אחרי הדלקת הנרות מודים "עַל הַמִלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה" לפי גרסת האשכנזים. לפי גרסת עדות המזרח אומרים: "עַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה". אחת כנגד החיילים ואחת כנגד החטופים.