למצוא את המילים מחדש: כך מונצחים סיפורי הנופלים

"אין מילים בשפה העברית לתאר... השפה העברית כשלה," אמרה בשבעה על בנה, רב סרן טל גרושקה, אימו אדווה פיינגולד-גרושקה, שהייתה מחנכת ומורה ללשון במשך שנים רבות. טל נהרג בהיתקלות עם מחבלים בקיבוץ כפר עזה ביום הראשון ללחימה, באותה שבת של ה-7 באוקטובר. הוא היה בחור יוצא דופן, מחונן בנגינה בפסנתר ומוכשר במשחק ובכתיבה. בצבא שירת כמ"פ בנח"ל והיה חייל ומפקד בלתי נשכח. בין המנחמים הרבים שהגיעו לשבעה הייתה גם אחת מתלמידותיה לשעבר של אדווה, דנה נעמי בן שלומי, בת 44 מכפר סבא, סופרת המתמחה בכתיבת סיפורי חיים. דבריה של האם השכולה נצרבו בליבה וכך נבט בה הרעיון להקים מיזם מיוחד במינו, שיעזור למשפחות השכולות להנציח את יקיריהם.

"אחרי השיתוק הראשוני שאחז בי בשבוע הראשון שלאחר האסון," מספרת דנה, "הצטרפתי כמובן לכל מיני פעילויות התנדבותיות. אמנם יכולתי להמשיך לאפות עוגות לחיילים או לתרום בגדים וצעצועים לילדי המפונים במלונות, אבל מילותיה של אדווה עוררו אותי לחשוב דווקא על המקצוע שלי, על עולם המילים... באותו לילה חזרתי הביתה וישבתי נטולת אוויר מול המסך, מול 'מצעד המתים', בו התחלפו עוד ועוד תמונות עם שמות הנרצחים. כל כך הרבה גברים, נשים, ילדים, תינוקות וקשישים, מכומתים בתוך קוביות קטנות של תמונות. באותו הרגע, החלטתי שאני רוצה להוציא אותם מתוך התמונה הקטנה - ולספר את סיפורם בהרחבה, להביא את מי שהם היו ומה שהם היו בעבור בני משפחתם, חבריהם וכל הסובבים אותם. 

"כמובן שזה התחבר לצורך העמוק שלי, כמו של כולנו בימים אלה, לתרום את חלקי למאמץ הלאומי. שאלתי את עצמי מה אני יודעת לעשות הכי טוב, וזה בדיוק זה. אני יודעת להביא ריפוי דרך מילים. מניסיוני, אני יודעת עד כמה תהליך העבודה על סיפור חיים הוא מתנה. מדובר במסע תרפויטי של ממש, לצד הזדמנות אמיתית להביא את האור של האנשים שהיו ואינם."

כך, בין כל המחוות המרגשות, התרומות וההתנדבויות, קם לו מיזם "סיפור. חיים" במטרה לכתוב את סיפוריהם של הנופלים והנרצחים  ולהוציא אותם לאור כספרי זיכרון מלאי השראה. כל ספר יעוצב באופן ייחודי, בלוויית צילומים, תמונות ואיורים ויוגש במתנה למשפחה. 

הזדמנות לנתינה בפן המקצועי

דנה מודה כי עם הרעיון שנולד, נולדו בה גם חששות רבים, משום שהבינה כי היא לבדה לא תוכל להרים מיזם שיענה על הצורך של עשרות ואולי מאות משפחות, והיא חייבת עוד אנשי מקצוע שיעזרו לה. כעשרה ימים בלבד לאחר ה-7.10, היא פרסמה פוסט ובו קישור למשפחות שרוצות להירשם למיזם וקישור לאנשי מקצוע – כותבים, עורכים, מעצבים, מאיירים ומפיקים, שיסכימו לתרום מכישרונם ללא תשלום. לתדהמתה, אחרי מספר שעות כבר פנו אליה יותר מ-150 מתנדבים, והיום, כמעט חודשיים מפרוץ המלחמה – שותפים במיזם 300 אנשי מקצוע מוכשרים. רבים מהם אף אמרו לה, כי הם שמחים על שמצאו מקום בו יוכלו לתרום מכישוריהם ומניסיונם ומודים על ההזדמנות להשתמש ביכולותיהם המקצועיות כדי לתרום ולעזור. 

עם ההבנה כי מדובר באופרציה רצינית, הצטרפו לבן שלומי עוד חמש נשים ויחד הן מהוות את הצוות הניהולי של המיזם. הן אחראיות על הכשרת המתנדבים לתפקיד, על רישומם וציוותם, על חיבור הצוותים של אנשי המקצוע למשפחות, על הכתיבה והעריכה, העיצוב הגרפי וההפקה. עם הזמן, הצטרף למאמץ גם משרד יחסי ציבור, שבהתנדבות מלאה מקדם את פרסום המיזם באמצעי מדיה שונים, כך שיותר ויותר משפחות שכולות יוכלו להיחשף אליו. בימים אלה עוסקת בן שלומי בגיוס תרומות לטובת הדפסת הספרים (כנראה בבית הדפוס של קיבוץ בארי) וכל משפחה תקבל ספר מהודר, צבעוני ומכובד ואת הקובץ ממנו תוכל להדפיס עותקים נוספים כרצונה. כל אנשי המקצוע, ויתרו מראש על זכויות היוצרים על הספרים ומעניקים אותן למשפחות.

חשוב לציין, כי המיזם אינו תחום בזמן וגם בעוד מספר חודשים ואפילו שנה, אם יש משפחה שתרצה להוציא ספר על האהוב שאיננו, "סיפור. חיים" יהיה שם בשבילה. עד עתה נרשמו כבר כמה עשרות משפחות למיזם, ובכל יום מצטרפות אליו משפחות נוספות. 

לדברי דנה, רוב הבקשות שהגיעו מהמשפחות עד עתה, מתמקדות בספר זיכרון "קלאסי", שמכונה גם "ספר חיים" (מכאן נגזר שם המיזם), אולם יש גם בקשות אחרות: "יש משפחות שמעוניינות להנציח ילדים על ידי יצירה של ספר ילדים, או אחרות שרצו שניקח את השירים שכתבו יקיריהן ונאגד אותם לספר שירים. לכל משפחה יש בקשה משלה וככמות הפונים, אני מניחה שנקבל בקשות מגוונות. כמובן שנשתדל לענות על כולן."

אם אתם מכירים משפחות שיהיו מעוניינות בכתיבת סיפור החיים של יקיריהן, שנפלו או נרצחו במלחמה, אנא הפנו אותם ל: הלינק הבא

אם אתם רוצים להשתתף במיזם כאנשי מקצוע - כותבים, עורכים, מעצבים, מעמדים או מפיקי דפוס - ניתן להיכנס לקישור ולמלא את פרטיכם.