מה לעשות כשאתם מרגישים 'משותקים' מהחדשות?

על רקע המלחמה, פתאום האוויר שסביבנו מרגיש עכור, לא בטוח, חונק וקשה יותר ל'ניווט', במיוחד כשאנחנו עוקבים בדריכות אחרי החדשות, וגל של ייאוש וחרדה שוטף אותנו עם כל ידיעה חדשה. 

קל להרגיש שבריריים או חסר בטחון מול אירועי האקטואליה האפלים ביותר שלנו. התחושה הזו של חסר אונים היא אחת הגרועות שאדם יכול לחוות. אז איך אנחנו מתמודדים עם זה? איך נוכל לדאוג לבריאות הנפשית שלנו, לא רק כדי שנוכל להיות חזקים עבור עצמנו ועבור יקירינו, אלא גם כדי להחזיר לעצמנו את תחושת השליטה החיונית כל כך (ואם לא שליטה, אז לפחות רוגע ושלווה)?!

לדברי הפסיכולוגית ליסה פיירסטון חשוב מאוד להרגיש שאנחנו מתבוננים על האירועים מבחוץ, כאילו הם אינם נוגעים לנו, זאת בכדי להרגיע את רמות הקורטיזול שלנו. מכיוון שאין לנו באמת שליטה על מה שאנחנו שומעים, זה יכול להיות קשה להרגיע את מערכת העצבים שלנו. "אנו עשויים אפילו להרגיש אשמים על זה שאנחנו מנסים להירגע, מחשש שאנו 'מתעלמים' מבעיה שאנחנו צריכים לעשות לגביה משהו", היא אומרת. "על מנת לבנות את החוסן שלנו, עלינו להתחיל ללמוד להרגיע את התוך שלנו. טכניקה אחת שאפשר לנסות היא נשימות בקצב של 4-7-8, לנשום דרך האף למשך ארבע שניות, לעצור את הנשימה למשך שבע שניות ולנשוף את האוויר דרך הפה למשך שמונה שניות".

דרך נוספת שמציעה פיירסטון היא לגלות היגיון בתגובות שלנו, שלא פעם הן אימפולסיביות. "הרבה ממה שאנו קוראים או רואים בחדשות יכול להרגיש טראומטי או לעורר אותנו ברמה רגשית עמוקה. מה שאתם יכולים לעשות הוא לנסות לזהות את ההרגשה שמציפה את הטראומה או האובדן, ולחקור את אופי החוויה שלך: אלו תחושות נוספות מתלוות, אלו תמונות, ריחות, או מחשבות? אל תזדהו יותר מדי עם החוויה או עם הרגשות, ואל תאפשרו לאירוע אחד להגדיר אתכם. חפשו את ההיגיון שבתוך 'איבוד השליטה'".

לסיכום היא מציעה שאמנם לא נתעלם ממה שאנחנו מרגישים כשדברים רעים קורים, אך עד כמה שזה יכול להרגיש מוזר 'להמשיך בשגרה רגילה' של משימות כמו ריקון מדיח הכלים והכנת ארוחת בוקר לילדים, תעשו את זה. "השגרה היא זו ששומרת עלינו 'שפויים' ככל שניתן, גם כשהרגשות שלנו עולים על גדותיהם", היא מסכמת.