מדענים גילו תאי רשתית שעוזרים לייצב את תפיסת העולם שלנו

חוקרי בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה באוניברסיטת 'ברקלי' שבארה"ב גילו נוירונים נדירים בעין, שעוזרים לנו לשמור על תמונה חדה ויציבה על העולם. ממצאים אלה משפיעים על ההבנה של הרשתית האנושית וסביר להניח שיספקו תובנות לגבי הפתולוגיה של הפרעות בתנועת עיניים.

"הנוירונים שזוהו מעורבים בתכונה בסיסית של הראייה היומיומית", מסבירה מובילת המחקר, הדוקטורנטית תרזה פוטהוסרי. "בזמן שהולכים ברחוב סואן או מביטיים מבעד לחלון של רכבת, מערכת ייצוב המבט פועלת בשילוב עם המודעות שלנו, וגורמת לעיניים לעקוב אחרי הסצנה החזותית באופן רפלקסיבי".

מנגנון חזותי זה פועל בשיתוף עם המערכת הוסטיבולרית כדי לשמור על תמונה חדה, של עולם נע. מצבים קליניים המפריעים לייצוב המבט, עלולים להוביל לליקוי ראייה משמעותי. 

החוקרים אף גילו סוג תאי גנגליון חדש שמכונה 'תאי גנגליון סלקטיביים לכיוון' - תאים שלמעשה מגיבים לתנועה בשדה הראייה, על ידי הגברת פעילותם בכיוון 'מועדף' עליהם. "סוג התא הזה שגילינו - תא גנגליון סלקטיבי לכיוון, לא התגלה בעבר בקרב בני אדם", אמרה פרופסור בשם מרלה פלר, שגם היא השתתפה במחקר. ד"ר פלר היא מומחית בפיתוח ותפקוד מעגלים ברשתית, וחברה באקדמיה הלאומית למדעים. 

ממצאים אלו יאפשרו לחוקרים להבין טוב יותר כיצד מנגנוני הרשתית תורמים לייצוב המבט במערכת הראייה הרגילה, והן בהפרעות הגורמות למבט לא יציב. "התוצאות הללו מספקות הדגמה חיה לכך שתא גנגליון רשתית נדיר, עשוי להשפיע עמוקות על החוויה החזותית הכוללת שלנו. זה צעד חשוב לקראת תכנון בדיקות רגישות לאיתור מחלות מעוורות הגורמות לניוון תאי גנגליון כגון גלאוקומה, הפוגעת ב-80 מיליון אנשים ברחבי העולם, ומהווה את הגורם לעיוורון בלתי הפיך", מסכמת ד"ר פלר.