איך הפך "שמע ישראל" לפסוק הכי מזוהה עם המלחמה?

ב-7 באוקטובר נחטפו אשתו של יוני אשר, דורון, ושתי בנותיו, רז בת הארבע ואביב בת השנתיים, מבית סבתן שבקיבוץ ניר עוז. אפרת כץ ז"ל, אימה של דורון, ואחיה, רביד כץ ז"ל, נרצחו על ידי מחבלי החמאס. גדי מוזס, בן זוגה של אפרת, עדיין מוחזק בשבי. יוני עצמו לא היה בקיבוץ, הוא נשאר בבית המשפחה באזור השרון. לאחר 50 יום, דורון, רז ואביב שוחררו וחזרו הביתה.

במשך 49 הימים הארוכים ומורטי העצבים האלה, בהם הייתה משפחתו בשבי ושום מידע לא הגיע עליה, יוני אשר, כמו שאר משפחות החטופים, עשה הכול כדי להשיב אליו את אשתו ובנותיו. בין היתר, הוא השתתף במשלחת של נציגי משפחות החטופים והנרצחים, שטסה לברלין לפגישות עם שגרירים ממדינות רבות באיחוד האירופי. בעצרת של פרלמנט האיחוד האירופי נשא יוני נאום נרגש ולאחריו ביצע צעד בלתי צפוי. הוא נעמד על רגליו, ביד ימין כיסה את עיניו וביד שמאל סוכך על ראשו (במקום כיפה) ואז זעק בעיניים עצומות ובראש מורם: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד!" ההתרגשות באולם הייתה בשיאה. צמרמורת עברה בין היושבים, שענו לו בקול גדול "אמן".

למה הוא עשה זאת?

"שמע ישראל" הוא כינוי של פסוק המופיע בספר דברים, פרק ו' פסוק ד' והמשכו בפסוק הבא (ה') – "ואהבת  את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". הקריאה 'שמע ישראל' נתפסת כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר בקב"ה, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות ורבות במשך היום – בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה ב'קריאת שמע על המיטה'. גם בסיום תפילת נעילה במוצאי יום כיפור נהוג לומר את הפסוק.

במקור, משה רבנו אמר זאת במהלך נאומו לעם ישראל לפני מותו (כפי שמופיע בספר דברים), אך הגמרא מציינת שהפסוק נאמר עוד קודם לכן על ידי בניו של יעקב ליעקב לפני פטירתו. באמירה "ה' אלוהינו ה' אחד" הבנים כיוונו לכך כי "כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד", ויעקב ענה אחריהם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, נ"ו, א').

העמידה המרגשת של יוני אשר מול קהל לא יהודי ברובו, והפגנת אמונתו היהודית בבורא עולם אחד ויחיד, כפי שמבטאת קריאתו "שמע ישראל", הייתה מחווה מטלטלת שמולה איש באולם לא יכול היה להישאר אדיש.

מה המשמעות של "שמע ישראל"?

"שמע ישראל" היא קריאה לעם ישראל להכיר באלוהותו של השם ולקבל את עול מלכותו. על פי האמונה היהודית, השם הוא מקור הכוחות האחד והיחיד, והוא מתגלה ב-"אלוהינו" – בכוחות מרובים, אך כל הכוחות הללו הם אחד. הפסוק הוא ביטוי של האחדות האלוהית, הרואה את המציאות כולה כאחדותית, ביטוי של עיקרון אחד, מגמה אחת, נשמה אחת.

לכן גם אומרים "קריאת שמע" בתחילת היום ובסופו, כדי להמחיש כי כל היום מאוחד סביב מטרה אחת. גם לפני שינת הלילה, כשנכנסים לשעות של ערפול חושים, אומרים "קריאת שמע על המיטה" כביטוי של אחדות, של מיקוד בבורא, לפני זמן של שינה וחוסר מיקוד...

על פי אותו עיקרון, "קריאת שמע" נאמרת גם ברגעים האחרונים שלפני המוות, כביטוי של אמרת היסוד של היהדות – כל החיים שלנו, גם בשנייה האחרונה, היו למען מטרה אחת: "ה' אלוהינו".

יש לציין, כי על פי תורת הקבלה, אמירת "שמע ישראל" בשעת מוות ובמיוחד במצבים של הקרבה עצמית, נחשבת כתיקון גדול ביותר לנשמת האדם ומכפרת על עוונות רבים. אמירת "שמע ישראל" הייתה נהוגה במשך כל הדורות, במיוחד בתקופות מסעי הצלב ובפוגרומים השונים שעברו על עם ישראל במהלך הדורות. גם בטבח הנורא אצלנו בעוטף, סיפרו ניצולים רבים כי הם לחשו לעצמם "שמע ישראל" כאשר היו בטוחים שלא יישארו בחיים, וביקשו לקבל עליהם עול מלכות שמיים רגע לפני המיתה.

אחת היוזמות הפרטיות המרגשות במהלך המלחמה, הייתה להנצחת זכרו של רב"ט דוד מיטלמן ז"ל, לוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, שנהרג ב-7 באוקטובר בקרב מול המחבלים בכיסופים. בני משפחתו חילקו דסקיות צבאיות מיוחדות לחיילים, עליהן חקוקות המילים ששפתיים יהודיות כה רבות נהגו לומר בשעת צרה: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

לפני המלחמה, במעמד הסליחות השנתי בכותל המערבי, עמדו יותר מ-30 אלף איש ברחבת הכותל וזעקו יחד "שמע ישראל" כביטוי של בקשה מהקב"ה להחזיר את האחדות והשלום בין כל חלקי העם. נראה כי היום, עם החשש הגובר לחיי החטופים ואבדות כואבות נוספות שנצטרך לספוג בקרב החיילים הלוחמים, וההתגברות מחדש של קולות משסים ומפלגים בינינו – התפילה הנצחית והקדושה "שמע ישראל" כביטוי לאחדות, היא לא רק זעקה פרטית אלא קריאה קולקטיבית כלפי שמיים ואדם.