מטפלים באנשים שאתם אוהבים? גם אתם צריכים להתמלא בכוחות בשביל להמשיך

כל אחד מאיתנו נקלע בחייו בצורך לדאוג למישהו אחר. זה יכול להיות הורים מבוגרים, אחים צעירים שצריכים קצת יותר הכוונה ועזרה בחייהם או חברים טובים. 

טיפול באדם אהוב יכול להיות מאוד מתגמל, אבל לא פעם הוא גם כרוך בלחץ רב מערכתי שמלווה בשחיקה, ובפרט אם הוא נעשה בטווח הארוך. "ההשפעה הרגשית שיכולה להיווצר היא כמו כדור שלג. אתם עלולים להתמודד עם שנים או אפילו עשרות שנים של אחריות בטיפול כלפיהם, וזה יכול להיות מייאש במיוחד כשאתם עצמכם מרגישים 'מרוקנים'", מסבירה ד"ר מלינדה סמית'. 

לדבריה, הלחץ אף גובר כשאתם מבינים שהמצב של אותו בן משפחה הוא בלתי הפיך, כמו למשל ניתוח שעבר. "אם אין תקווה שבן המשפחה שלך ישתפר או אם למרות מאמציך, מצבו מידרדר בהדרגה, שים לב שזה יכול לגבות מחיר כבד במערכות היחסים במשפחה שלך ובמצב הנפשי שלך", מסבירה סמית'. 

גם אם אנחנו נדרשים לדאוג לאדם אחר, בסופו של דבר המצב הזה יכול להוביל לתשישות רגשית, נפשית ופיזית "וכשאתה מגיע לנקודה הזו, גם אתה וגם האדם שאתה מטפל בו - סובלים. לכן, לדאוג לעצמך זה לא מותרות, זה הכרחי. טיפוח הרווחה הרגשית והגופנית שלך חשוב לא פחות מאשר לוודא שבן המשפחה שלך יגיר לתור אצל הרופא או ייקח את התרופות שלו בזמן".

באופן כללי, הלחץ יכול להכריע אותנו, אבל השחיקה מרגישה יותר כמו 'תשישות כרונית', וברגע שמגיעים אליה, אפשר להרגיש אחד או יותר מהתסמינים הבאים: חרדה, דיכאון, עצבנות, עייפות, קשיי שינה, תגובות יתר למטרדים קלים, בעיות בריאות חדשות או החמרה בבעיות קיימות, בעיות ריכוז, תחושת מרמור, נטייה לעשן/לשתות/לאכול יותר, הזנחת אחריות, צמצום בפעילות פנאי, חוסר אנרגיה, חוסר חשק לעשות גם את הדברים הפשוטים ביומיום, תחושה שאתה מותש כל הזמן גם אם אתה אחרי הפסקה או שינה טובה, הזנחת הצרכים שלך, ריבוי משימות שמביא אותנו להיות עסוקים מעל לראש, החיים סובבים סביב הטיפול אך זה נותן לנו מעט סיפוק, מתקשים להירגע גם כאשר מדברים עם מישהו, מרגישים עצבנות לעתים קרובות כלפי האדם שאתם מטפלים בו, מרגישים חוסר אונים וחוסר תקווה, מרגישים שאתם לא באמת יודעים איך להתמודד ועוד. 

"אמנם הטיפול באדם אהוב לעולם לא יהיה נקי ממתח, אך חשוב ש'המטפל' יימנע מתסמיני שחיקה ככל הניתן, יטפל בנפש שלו אצל גורמים מתאימים וימצא יותר איזון בחייו כדי להתגבר על זה".