כמה ימי פורים יש בכל שנה? הרבה יותר ממה שנדמה לכם

כולם מכירים את החגים הגדולים של המסורת היהודים, כמו פסח, חנוכה ושבועות. אולם לצד החגים הגדולים והנודעים, יש גם חגים קטנים, נסתרים, שחוגגים אותם רק קבוצות מסוימות בתוך העם. קהילות או עדות שנעשה להן נס מיוחד קבעו חג לעצמן, ששאר העדות לא תמיד מודעות לו. חגים נסתרים אלה מכונים 'פורים שני', ויש עשרות מהם. אחד כזה צויין בשבוע שעבר, בכ"ג בטבת – פורים א-שריף של יהודי לוב, לזכר נס גדול שנעשה להם לפני זמן רב. בימים אלה נוהגים רבים מיהודי לוב לשבות ממלאכה, לומר תפילה מיוחדת, ולהרבות בשמחה ובמשלוחי מנות. מה היה הנס הגדול הזה, שאת זכרו קבעו לדורות?

סיפור הנס מתחיל, כמו הרבה סיפורים, בתאוות בצע של אנשים חזקים. מסופר כי בשנת התס"ד (1704) שליט מצרים שלח לידידו, שליט טוניסיה, ספינה עמוסה בכל טוב, כדי להראות לו עד כמה הוא מוקיר אותו. בעוד הספינה שטה לה לאטה בים התיכון, החלה סופה עזה ומסוכנת, והספינה נאלצה לעגון בחופי לוב כדי להינצל. המלחים באונייה קיוו לקבלת פנים נעימה מהארץ שבה חיפשו מקלט, אולם במקום זאת קיבלה את פניהם כנופיית שודדים ממלכתית. כמו חבורת חות'ים שרואים ספינה ישראלית, התנפלו שליחים מטעם שליט טריפולי, כליל ביי, על האונייה המצרית ושדדו את כל הרכוש שהיה בה. המלחים חזרו לארצם בבושת פנים.

כששמע על כך מלך טוניסיה התרגז עד מאד. באיזו זכות מונעים ממנו הטריפוליטאים את הרכוש שמיועד אליו? בזעמו שלח אל לוב את צבאו המיומן, ובראשו את שר הצבא הדגול – איברהים א-שריף. הצבא הגיע ללוב, שתושביה רעדו מאימתו של הזעם הטוניסאי שיעשה בהם שמות. בפחדם הרב הציעו לא-שריף ממון רב כדי שיניח להם. אבל א-שריף הנאמן לא התעניין בכסף ובשוחד, הוא רצה להביס את אויביו כפקודת המלך. "וַיְהִי בִּימֵי כְּלִיל שַׂר הַצָּבָא\ אִבְּרָהִים הַנָּשִׂיא מִתַּרְשִׁישׁ בָּא.\ עַל עִיר טְרָאבְּלֶס בְּחַיִל וּמֶרְכָּבָה,\ אֶת-פְּנֵי הָעִיר וַיִּחַן שָׁם:" (מתוך הפיוט 'מי כמוך'. 'תרשיש' זו טוניסיה בפי הפייטן)

ההתקפה החלה וממלכת טריפולי גייסה את כל תושביה. גם היהודים של טריפולי גויסו למערכה. לפי הפיוט 'מי כמוך' הם גויסו לתפקידים של תומכי לחימה, "לַחְפּוֹר עָפָר וְלַחְצוֹב אֲבָנִים". בבתי הכנסת בקהילות היהודיות החלו מתפללים לשלומה של מלכות, ולהפסקת הלחימה. הקרב היה קשה ואנשיו של א-שריף החלו מתקרבים לטריפולי הבירה בצעדים מהירים. אלא שהחיפזון מהשטן, וא-שריף מיהר יותר מדי לשלוח חיילים להסתער על טריפולי. בכניסה לעיר הבירה חיכו לו חיילי טריפולי והדפו את אלפי לוחמיו. א-שריף ניסה שוב וביצע עוד פלישות כאלה אך לשווא. בסופו של דבר הפלישות של א-שריף נבלמו, וצבאו הובס. ביום שבו צבאו הובס מציינים את פורים א-שריף על שמו, כ"ג בטבת התס"ה (1705).

תשעים שנה מאוחר יותר הייתה זו שכנה נוספת ממערב שפלשה לטריפולי. הפעם היה זה שליט אלג'יריה ששלח את חייליו להסתער על אנשי טריפולי, ברצותו לנצל חוסר יציבות זמני כדי לכבוש לעצמו עוד שליטה ואדמות. גם כאן ניצלו התושבים בסופו של דבר, ואת יום גירושו של עלי ברג'ל, השליט האלג'יראי, ביחד עם שודדי הים שלו, מאדמת לוב, מציינים גם כן היהודים ביום הנקרא 'פורים ברג'ל', שחל גם כן בקרוב – כ"ט בטבת.

שני מועדים אלה הם דוגמאות לעשרות נוספים כמוהם, שחגגו כמעט בכל עדה מעדות ישראל. ישנו אפילו "פורים היטלר", שנקבע, למרבה ההפתעה, בקזבלנקה שבמרוקו (הנאצים פלשו לצפון אפריקה ושלטו שם תקופה קצרה, עד שגורשו בידי בעלות הברית, ובכך ניצלו היהודים שם). מנהג עתיק זה גם נוסח בסופו של דבר על ידי אחד מפוסקי ההלכה: "כל מי שאירע לו נס, וכל שכן בני עיר, יכולים לתקן בהסכמה וחרם עליהם וכל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים." (מתוך הספר 'חיי אדם', נכתב באזור 1800) ריבוי ימי הפורים האלה מעיד על ריבוי ה"המנים" שקמו לעם היהודי בכל דור ודור, ועל החשיבות שהמסורת היהודית רואה בהכרת תודה ובזיכרון עבר.