אילוסטרציה VLU בריאות
איך מתמודדים עם מצבים של אי ודאות?
יש דברים שכולנו היינו רוצים לדעת, אבל לעולם לא תהיה לנו וודאות לגביהם. איך מתמודדים במצבים של אי וודאות מתמשכת, כמו המלחמה בה אנו מצויים בימים אלה?
האם אתם יודעים מתי תמותו? האם אתם בטוחים תמיד בדיוק מה אחרים חושבים עליכם? האם אתם צופים לתאריך מסויים שבו שלטון הרשע יכלה מהעולם?
כנראה שהתשובה שלכם שלילית על כל השאלות, וזה בסדר! לפי המסורת היהודית, כל בני האדם – אם הם כנים – חייבים לענות בשלילה על שאלות כאלו.
"שבעה דברים מכוסים מבני אדם אלו הן יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו ואין אדם יודע במה משתכר ומלכות בית דוד מתי תחזור ומלכות חייבת מתי תכלה" (מסכת פסחים, נד, ב).
על פי הכתוב בתלמוד בבלי, ישנם שבעה דברים שאנחנו, בני האדם, רוצים לחוש ודאות לגביהם, אבל הם מכוסים מפנינו; איננו יודעים את יום המיתה – כלומר, מתי ואיך נמות, האם בנחת או בסבל, ממחלה או בשיבה טובה; איננו יודעים את יום הנחמה – מתי נצליח לחיות בהווה ולא במרדף להשיג; מהו עומק הדין - מה האמת ומה תעתוע; ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו - מה באמת הסביבה חושבת עליי? מה חושבים עליי במשפחה, החברים? הקולגות בעבודה?; ואין יודע במה משתכר – האם הפעולה שלנו בעולם מיטיבה? האם אנחנו מצליחים לעשות שינוי?; ומלכות בית דוד מתי תחזור – מתי שלטון רע יתחלף בשלטון טוב; ומלכות חייבת מתי תכלה מתי יבוא הקץ למלכות הרשעה.
למרות שהדברים נכתבו במאה השלישית לספירה, נראה כי הם משקפים את המצב בו אנחנו הישראלים חיים היום, כפי שבא לידי ביטוי בתקופת הקורונה, והיום – אפילו ביתר שאת: תחושה של חוסר ודאות ואובדן שליטה.
מחקרים מלמדים, כי הפחד הגדול ביותר של בני האדם הוא הפחד מאי-ודאות. המוח האנושי מחווט כך שהוא אוהב סיבתיות ושיטתיות. זהו מנגנון אבולוציוני, שמסייע לנו להסיק מסקנות, להבין את המציאות באמצעות סיבה ותוצאה, ולקבל תחושה, גם אם פיקטיבית, של שליטה. חוסר ודאות הוא תחושה מטלטלת עבור רוב בני האדם, והוא נחווה כפחד מוות ממש. התחושה היא שאנחנו לא באמת יודעים מול מה ומי אנחנו "נלחמים", ולכן לא יודעים איך להתכונן, להיערך ולשקלל סיכונים. במילה אחת: כאוס, ובשתי מילים: אובדן שליטה.
מאז הטבח הנורא ב-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה, אי הוודאות שלנו, הישראלים, וגם של יהודי התפוצות, 'חוגגת', ולא נראה שהיא תתחלף בוודאות בזמן הקרוב. אנחנו לא יודעים מתי ישוחררו החטופים ומה מצבם – כמה מהם בחיים וכמה כבר אינם. תושבי הצפון אינם יודעים מתי יוכלו לחזור לבתיהם וכך גם תושבי העוטף המפונים. החיילים אינם יודעים מתי יצאו מעזה, והתפתחות המלחמה אינה צפויה – האם היא תתרחב מול החיזבאללה, האם ניאלץ ללחום בעזה עוד חודשים ארוכים? האם ממדי האנטישמיות בעולם יוסיפו לעלות עד כדי סיכון ממשי ליהודים החיים בחו"ל? האם תהיה מלחמה אזורית, או, חלילה, מלחמה עולמית? בתקופה הנוכחית, העתיד לבוא מאופיין בהרבה סימני שאלה וחוסר ידיעה, ולא לנו ניתנה הנבואה....
אז מה עושים? איך מתמודדים עם אי הוודאות? איך מייצרים שגרה בריאה ככל הניתן בצל המלחמה? הנה כמה טיפים שיעזרו לכם להתמודד:
- לא להתנגד. לקבל את המצב. לא להיכנע או להיכנס למצב של חוסר תקווה או אמונה שהמצב לא ישתנה. צריך לשאוף לקבל, במידת האפשר, שעכשיו, כאן, יש מלחמה, ואין בידינו למנוע אותה. עם זאת, אנחנו צריכים לעשות כל מה שביכולתנו כדי להצליח לנהל איזושהי שגרה בצילה.
- להשקיע בעצמנו. בגוף שלנו, ברוח שלנו, באינטלקט שלנו. כשאנחנו לא משקיעים בעצמנו, אנחנו הורסים את הפוטנציאל של המשאב היקר ביותר שיש לנו כדי להתמודד עם קשיים. שמרו על תזונה בריאה, על שינה מספקת, השקיעו בקשרים משמעותיים ומצאו זמן לפעילויות מהנות, בלי רגשות אשם.
- מציאת דרכים בריאות להרגיע את עצמנו. כדאי להכין רשימה של פעילויות שעוזרות לנו להרגיש טוב – פעילות גופנית, שיחה עם חבר, קריאה של ספר טוב, צפייה בסרט או בסרטונים מצחיקים, בישול, טיול בטבע וכד'.
- לא להאמין לכל דבר שאנחנו חושבים. העיקרון הזה חשוב בעיקר בתנאים של אי-ודאות, בהם עולים לנו בראש תסריטים פסימיים ויש גם כאלו שחושבים על הגרוע ביותר. האלטרנטיבה הבריאה היא דווקא לחשוב על התסריט הטוב ביותר, לדוגמה, שהמלחמה תסתיים בניצחון גדול שלנו על כל אויבינו, שיישובי הגבול יוכלו לחיות בשקט ללא איום וללא 'צבע אדום', שישראל תפרח ותשגשג עוד יותר, ושחיי היהודים בעולם ובארץ לאחר המלחמה, יהיו טובים יותר משהיו לפניה.
- לזכור במה אנחנו כן שולטים. ההיפך מאי-ודאות אינו ודאות, אלא נוכחות.
למרות המצב, בואו נזכור שיש עדיין תחומים רבים בחיינו שהם בשליטתנו המלאה. למשל, אנחנו יכולים להתנתק מהרשתות החברתיות ומהצפייה בטלוויזיה וכך להימנע מעימות עם שמועות ודעות שאינן מוסיפות לבריאותנו הנפשית, בלשון המעטה. במקום זאת, אנחנו יכולים להפנות את מבטנו פנימה, לבדוק את עולמנו הפנימי, את שאיפותינו, יכולותינו, רצונותינו וכדומה. - מציאת משמעות. פסיכולוגים חברתיים מגדירים את המושג 'משמעות' כ"הערכה קוגניטיבית ורגשית של הרמה שבה אנחנו חווים את חיינו כבעלי מטרה, ערך או השפעה". בני אדם מונעים בעיקר כאשר הם משמעותיים לזולתם. אנחנו מוכנים להתאמץ יותר ולהשקיע יותר כאשר הדבר משפר את חייהם של אחרים. כאשר הסביבה שלנו נתונה באי-ודאות, התמקדות בעשייה חיובית, שתכליתה עזרה והענקת משמעות לחייהם של אחרים, היא האמצעי הטוב ביותר לשיפור חיינו שלנו.