על מה צריך להודות כשרואים קשת בענן בימי החורף?

אנחנו בעיצומו של חורף משונה. לעיתים הימים חמימים ושמשיים ולפעמים, כמו היום, הם קרים ומלווים בממטרים כבדים. לאוהבי עונת החורף מחכה הדובדבן שבקצפת, או יותר נכון, תופעת טבע מופלאה ומרהיבה – הלא היא הקשת בענן. היא מופיעה לה פתאום ביום גשם וממסגרת את הנוף בספקטרום צבעוני וייחודי, שמרגש אותנו בכל פעם מחדש.

תופעת הקשת בענן נוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי, לרוב אור השמש. הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות מים רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה הקשת. בעיקרון, ניתן ליצור בעזרת מקור אור מלאכותי קשת בצורת מעגל שלם, אולם אדם הניצב על פני כדור הארץ וצופה בקשת שמקור האור שלה הוא השמש או הירח - יראה אותה תמיד בצורה של חלק ממעגל, כלומר קשת גאומטרית.

צבעי הקשת מסודרים תמיד באותו הסדר - הצבע האדום נמצא בצידה החיצוני של הקשת, ואחריו באים הצבעים כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, ואילו הצבע הסגול נמצא בצד הפנימי של הקשת. יחד עם זאת, כל קשת נראית שונה מרעותה ולכך אחראים המיקום, הזווית, שעת היום וכמובן הנוף שהקשת ממסגרת או חוצה.

מקור קרני האור עשוי להיות השמש, הירח או אף מקור אור מלאכותי בעל ספקטרום רציף. כיוון שהעין האנושית מתקשה באבחנה בין צבעים באור חלש, נתפסת קשת הירח כקשת לבנה. במפלי ניאגרה למשל, ניתן היה לראות קשת ירח, עד שהחלו להאיר את המפלים באור מלאכותי בלילה.

טיפות המים עשויות להיות טיפות גשם או טיפות מים אחרות שמתפזרות באוויר, ומקורן למשל במפלי מים או במזרקות. הקשת הנפוצה ביותר נראית בימים שיש בהם ראות אטמוספירית טובה, כאשר יורד גשם עדין והשמש גלויה. מכיוון שכאמור, הקשת נראית בכיוון המנוגד לכיוון בו נמצאת השמש, קל יותר לראות קשת מרהיבה בבוקר או בערב, כאשר השמש נמוכה. ניתן ליצור אפקט קשת באופן יזום באמצעות ריסוס של טיפות מים באוויר ביום שמש.

מעבר להיותה תופעה אופטית, על פי היהדות, הקשת היא אות לברית. לאחר המבול הכבד שירד על העולם והשמיד הכול, פרט לנוח וכל מי שהיו איתו בתיבה, נשבע האל כי לא יביא על העולם מבול נוסף: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ" (בראשית, ט, יב-יז).

לכן, כאשר אנחנו רואים את הקשת מופיעה בשמיים, לפי המסורת היהודית צריך להודות לאל על כך שהוא לא יביא שוב את המבול, למרות חטאינו. עושים זאת באמצעות ברכה מיוחדת, הנקראת ברכת 'זוכר הברית': "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית [וְ]נֶאֱמַן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ”. את הברכה אומרים בכל פעם שרואים קשת, גם אם עבר רק זמן קצר מאז שראיתם את הקשת הקודמת.

במשך הדורות ניתנו לתופעת הקשת בענן פירושים שונים. הרמב"ן ציין כי אכן הקשת כתופעת טבע הייתה קיימת זמן רב לפני המבול, אבל לאחר המבול, האל החליט להפוך אותה לסימן לחטאי בני האדם. רבי אברהם אבן עזרא והאברבנאל גרסו כי לאחר המבול אירעו שינויים פיזיים בעולם, שאפשרו את הופעת הקשת. לדברי האבן עזרא, אורה של השמש התחזק, ולדברי האברבנאל, העננים הפכו להיות דלילים יותר.

בספר כלי יקר מובא הסבר אחר: הקשת נראית תמיד, אולם בדורות בהם אנשים לא חוטאים הם לא טורחים להסתכל על הקשת ולחשוש ממנה, כי הם בטוחים שלא תתרגש עליהם שום פורענות.

על פי החסידות, למרות שהמבול הביא חורבן על הארץ, הייתה טמונה בו גם ברכה. הוא זיכך את העולם כך שגם בני האדם יוכלו להביא אליו רוחניות ולעדן את החומריות. העננים נוצרים מן האדים שעולים מן האדמה, ולכן, אחרי המבול העננים הפכו להיות דלילים יותר, ובכך סמלו את עבודת האדם המזככת את העולם. ובגלל העננים הדלילים יותר, אנו רואים את הקשת.