5 עצות זהב לסטודנטים לחוצים בתקופת המבחנים

הסמסטר הראשון נגמר, ותקופת המבחנים נוקשת בפתח. ״נוקשת״ זאת מילה קצת עדינה – אולי ״הולמת״ או ״רועמת״ תתאים יותר. ספריות ציבוריות ומרחבי למידה הומים בסטודנטים כוססי ציפורניים, תולשים מרוב לחץ שערות מקודקודם, נועצים מבט בלפטופ המתכתי המרושע, המצפין בתוכו חומרי לימוד אינסופיים שעליהם ללמוד בזמן קצר. ובכן, אם גם אתם סטודנטים - המאמר הזה נכתב בדיוק בשבילכם. קבלו 5 עצות שנחצבו היישר ממכרה הזהב של אוצרות החכמה היהודית.

טיפ ראשון - אל תתביישו!

אמירה מפורסמת ממסכת אבות היא: ״אין הביישן למד ולא הקפדן מלמד״. והרמב״ם מסביר: ״...לא יאמר התלמיד ׳הבינותי׳, והוא לא הבין, אלא חוזר ושואל אפילו כמה פעמים. ואם כעס עליו רבו ורגז – יאמר לו:׳ רבי, תורה היא, וללמוד אני צריך, ודעתי קצרה׳. לא יהיה התלמיד בוש מחברו שלמד מפעם ראשונה או שניה, והוא לא למד אלא אחר כמה פעמים, שאם נתבייש מדבר זה, נמצא נכנס ויוצא לבית המדרש והוא אינו למד כלום״. אין כזה דבר שאלה טיפשית. רק מי ששואל שאלות ולא מפחד להיראות טיפש – רק הוא בסופו של דבר יחכים.

טיפ שני - לחלק את החומר

אחת הטעויות הנפוצות של סטודנטים היא לרכז את כל הלימוד ביום אחד אינטנסיבי. אל תעשו את זה! הרבה יותר יעיל ללמוד בכל יום קצת. הלל הזקן אמר: ״...ודלא מוסיף -יסיף״. כלומר, מי שלא מוסיף ללמוד - בסופו של דבר יאבד את מה שלמד. תהליך הלמידה דומה לבישול מרק. אם נדליק את הכיריים על האש הכי חזקה למשך שתי דקות –  כשננסה לטעום את תפוחי האדמה שבקדרה, הם ישברו לנו את השיניים. לעומת זאת, אם נשמור אותו על אש קטנה, בסופו של דבר הירקות יתרככו והמרק יהיה מעדן. חשוב לשמור על אש הלמידה דולקת, אפילו על אם היא קטנה, וכך נוכל להתקדם בעקביות וביסודיות.

טיפ שלישי - למיין את הלימוד לפי נושאים

עוד יהלום שאפשרי לדוג ממסכת אבות, בא לידי ביטוי בתיאור של אחת התכונות האופייניות לחכם: ״... שואל כעניין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון...״. סדר זה שם המשחק. חומרי לימוד נוטים להצטבר במוח שלנו ולהתערבב עד שהם הופכים לעיסה דביקה ומעצבנת שאף אחד לא רוצה להתקרב אליה. אולם אם נמיין כל פרט שלמדנו לפי הקטגוריה המתאימה לו, וניתן כותרת לכל נושא ונושא – המידע יתעכל באופן יעיל יותר במוחנו. עבודת המיון דורשת מאמץ וזמן, אך בסופו של דבר היא מוכיחה את עצמה ומשתלמת.

טיפ רביעי – אפשר ללמוד מכל אחד

לא רק המורים או הסטודנטים המבריקים ביותר יכולים ללמד אתכם. ״חברותא או מיתותא״ כתוב בתלמוד. מילולית, חברים או מוות. ובתרגום לענייננו – למידה בקבוצה תמיד יותר יעילה מלימוד אישי. יתרון אחד בלימוד בקבוצה הוא הקביעות של הלימוד. כשהאחריות ללמוד מוטלת עליך לבד, הרבה יותר קל להתעצל ולוותר, אך כשקבעת ללמוד עם חברים אתה מרגיש יותר מחויב. יתרון נוסף הוא שדיבור על החומר תמיד עוזר, והרבה יותר קשה לדבר לבד עם עצמך. והיתרון העיקרי: לכל אדם יש את המבט הייחודי שלו, שיכול לחשוף לפניך דברים שכנראה לא היית רואה בעצמך. במסכת אבות אמרו ״איזהו חכם? הלומד מכל אדם״. אין אדם שאי אפשר ללמוד ממנו – תמצאו סטודנטים נוספים ותקבעו איתם ללמוד יחד.

טיפ חמישי – להימנע מהסחות דעת

יש אנשים שטוענים שבעזרת כוח הריכוז בלבד ומבט יוקד הם יכולים לכופף כפיות מברזל. אינני יודע אם זה נכון, אך אין ספק שלכוח הריכוז יש פוטנציאל אדיר לקבוע אם נצליח או ניכשל. בספרו ״מוסר אביך״, הרב קוק כותב על החשיבות של הריכוז: ״כשאדם פועל איזה דבר של שלמות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמוח בחלקו ולא לרדוף אז אחר דבר אחר, כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דווקא בפרט הזה״. אז כשאתם לומדים חומר מסוים - תשכחו כל דבר אחר. תוציאו מהחדר כל דבר שיכול להסיח את הדעת, כדי שתוכלו לתת את כל כולכם לכל פרט ופרט.

עצות אלו מועברות מפה לאוזן במסורת של אלפי שנים. אלו לא פתרונות קסם, הן דורשות אקטיביות ומאמץ רב, אך מי שרציני ומוכן להשקיע – אין ספק שיגיע בזכותן להצלחה גדולה.