נמאס לי מבעיות זוגיות, אולי עדיף לחיות לבד?

ככה זה הולך: בהתחלה אתה מתרגש בכל פעם שאתה מביט בה. אתה לא מאמין ששכנעת אותה לצאת איתך לדייט. עוברים שבועות מסעירים – הכל כל כך חדש, מלהיב ומהפנט. אתה מרגיש שלא ימאס לך אף פעם -  ואתה מציע לה לעבור לגור ביחד. אולם, החודשים חולפים ואתם מתרגלים. לא רק שהתרגלתם, אלא שאתם גם מתחילים לראות דברים קטנים שמעצבנים אתכם זה אצל זה. למשל, משגע אותה שאתה זורק בגדים מלוכלכים על רצפת החדר במקום להניח אותם בכביסה. אתה מנסה להסביר שזה לא בכוונה, שאתה פשוט שוכח – אך היא רק מתעצבנת יותר. ״כשהצעתי לך לגור יחד, לא חשבתי שאחיה עם שוטרת״, אתה ממלמל. ״מה אמרת?!״ היא צועקת בחשדנות. ״אפילו לעצמי אני לא יכול לדבר בפרטיות בבית הזה!״, אתה מפטיר בזעם ויוצא החוצה לנשום אוויר. ברחוב, לרגלי הבניין, אתה מביט בלילה הקודר ותוהה אם מערכת היחסים הזאת היא טעות. היה כל כך הרבה יותר קל לחיות לבד...

ובכן, זוגיות זה בהחלט לא קל, וזה גם לא כל כך מפתיע. כל זוגיות אנושית ששורדת זהו נס בלתי יאומן. תחשבו על זה רגע: מה זאת זוגיות? זה ניסוי מטורף שבו לוקחים שני יצורים שונים בתכלית, כמו כלב וחתול, וגורמים להם לחיות יחדיו. לא רק לחיות יחד – אלא גם לחשוף את המחשבות והרגשות הכמוסים שלהם, שעד כה היו פרטיים, ולהפוך אותם לנחלה משותפת. זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית, והיא דורשת הקרבה. כשעובדים כדי להגיע לשותפות ופתיחות אמיתית בזוגיות – עוברים מסע כואב. אך בסוף המסע, בדומה למטייל תשוש שנעצר על פסגת ההר, מבליחה ההבנה שדווקא הקושי הוא זה שהופך את האהבה ליפה ועמוקה. הרב פרומן, ממייסדיה של תקוע, הסביר את הפסוק ״עזה כמוות האהבה״ באופן הבא: ״האהבה היא עזה רק כשיש לה רגעים קשים, רגעי משבר ומוות. הקושי עצמו מחזק אותה. אחרת היא תהיה רכה כמו ג׳לי, אהבה הוליוודית״.

כלי אחר שיכול לעזור לנו להתבונן בקשיים בזוגיות, הוא לזהות מה מתוכם הם כאבי צמיחה אישיים. כשאלוהים ברא את האישה, כתוב: ״ויאמר ה׳ אלוהים, לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו״. מה הכוונה בעזר כנגדו? רש״י מסביר: ״זכה – עזר. לא זכה – כנגדו״. מה זאת אומרת זכה? זוגיות זה כמו לוטו? ובכן, המילה זכה היא בהקשר הזה מלשון זיכוך. כשמבינים אותה ככה, פתאום הפירוש של רש״י נהיה ברור וחושף לפנינו רובד עמוק במערכת יחסים. כאשר האדם מוכן להשתנות, ללמוד מבת הזוג שעמו, ״להזדכך״ – אז הוא מגלה שהיא עזר רב. חכמת היהדות מחזיקה בדעה שרק תקשורת בין אנשים יכולה לאפשר לנו ללמוד ולצמוח, כמו שאמרו בתלמוד ״חברותא או מיתותא״ (חברות או מוות). אף אחד לא מושלם, ואם אנחנו רוצים לעבוד על החסרונות שלנו – זה אפשרי רק אם נמצא אדם שיוכל לעזור לנו לזהות אותם. במובן הזה, האיש והאישה הם כמו פאזל. זוג מוצלח לא רק סובל בשקט את החסרונות של האחר, אלא הוא משקף ומנסה להשלים אותם מתוך דאגה ואכפתיות.

 אם נניח בצד את הפגיעה בכבוד שלנו, אם ננסה להביט ברוגע ובשיקול דעת – בהרבה מקרים אנחנו נבין שזכינו בהזדמנות ללמוד, וזה ה״עזר״ הכי טוב שאפשר למצוא. באופן דומה, הרב פרומן מתאר כיצד זוגיות יכולה לשחרר אותך לחופשי מן המגבלות של עצמך:  ״...בדרך כלל הנישואין נתפסים כסוג של כלא. כשאתה רווק אתה חופשי, יכול לעשות מה שאתה רוצה... אבל אפשר לראות את זה בדיוק הפוך: הרווק הוא בשליטה על החיים שלו. הוא מחליט. הוא קובע מה הוא יעשה היום ומה מחר. כשאתה מתחתן אתה מאבד שליטה. עוד רגע אשתי יכולה להתקשר אליי ולהגיד לי לעשות משהו. אין לי שליטה על החיים שלי. כשאני מאבד שליטה, נסחף בנהר של השפע האלוהי בעולם – אז אני באמת חופשי. אני מוותר על האני המחליט והבוחר ובמקום זה – זורם, זורם וחי. כולם חושבים שלהיות חופשי זה להיות אני. אבל לפי ניסיון חיי, הכבלים העיקריים שכובלים אותי הם הכבלים הפנימיים, ההגדרות העצמיות שלי. כשאני מצליח להשתחרר מעצמי – אז אני באמת חופשי...״.

זה נכון שלא כל קושי במערכת יחסים הוא לטובה. לפעמים קשיים מסוימים יכולים להצביע על מערכת יחסים לא בריאה, ולפעמים הם באמת סימן שצריך להיפרד. אין לכך נוסחה, ורק חכמת הלב והשכל שלנו יכולים לעזור לנו להבין האם הקשיים הללו הם מן הקשיים המצמיחים או ההרסניים. אולם, לעיתים קרובות מדי אנחנו מזהים באופן מיידי כאב וקושי כ״סימן רע״ ומוותרים, מבלי לדעת מה אנחנו מפספסים. ההחמצה הגדולה? זוגיות עמוקה באמת, אהבה איתנה כסלע.