מחקר חושף: האנטישמיות נפוצה וקיצונית יותר בקרב צעירים

אפשר ללמוד הרבה ממה שמתחולל בעולם בשנים האחרונות, בפרט אחרי השביעי באוקטובר. הקמפוסים, למשל, מהווים חומר בלתי נדלה לאנטישמיות המתעוררת בארה״ב. אולם, קלוז-אפ קרוב יותר של המצלמה יעורר אותנו לשאול שאלות נוספות. למשל, מדוע דווקא הסטודנטים הם כר פורה כל כך לאנטישמיות ואנטי- ציונות? לאחרונה נחשף מחקר חדש (מבוסס על סקר שנערך בינואר 2024) של הליגה נגד השמצה, המעיד על כך שהאנטישמיות גבוהה הרבה יותר דווקא אצל צעירים. בסקר שנערך בקרב 4143 אמריקאים, יותר ממחצית המשתתפים השייכים ל״דור ה- Z״ אמרו שהם ירגישו בנוח להיות חברים של תומך חמאס. 

אי אפשר להכחיש שלרשתות החברתיות יש השפעה אנטישמית, והדור הצעיר נחשף אליהם הרבה יותר, אך ייתכן שיש סיבה נוספת, כפי שנראה בהמשך. בספרו ״היסטוריה של הזמן המודרני״ ההיסטוריון פול ג׳ונסון מתאר את פעילות הסטודנטים בשנות ה- 20 למען המפלגה הנאצית, ואי אפשר שלא להתפעל מן הדמיון המטריד לימינו: ״הנאצים הצליחו בקביעות יותר בקרב הסטודנטים מאשר באוכלוסייה בכללה, ולהישגיהם בקלפי קדמה תמיד פעולת הכנה בקמפוס, שכן הסטודנטים נתגלו כעושי הנפשות היעילים ביותר. הסטודנטים ראו בנאציזם תנועה רדיקלית. אהבו את שוויוניותה ואהבו גם את האנטישמיות שבה. למעשה, היו הסטודנטים אנטישמיים יותר הן ממעמד הפועלים והן מן הבורגנות… בשנת 1922 ביטלו שלטונות אוניברסיטת ברלין טקס זיכרון לואלתר רתנאו (הוגה דעות יהודי) שנרצח, כדי לא להסתכן בהפגנת סטודנטים אלימה. פייסנות זו כלפי אלימות סטודנטים נעשתה מדיניות קבע בשנות העשרים: תמיד נענו לתביעות השערוריות ביותר של הסטודנטים, ובלבד שלא יסתכנו במהומות״.

 אכן, גם בקמפוסים בארה״ב אנו נתקלים ברפיון הכוחות והחשש של ההנהלה המפוחדת מפני ההמון המשולהב. אולם, נניח לרגע בצד את הדמיון בין התקופות ונחזור לענייננו – איך זה שגם לפני מאה שנה וגם היום, סטודנטים צעירים שימשו ככלי היעיל ביותר לפעילות רדיקלית? 

על פי חכמת היהדות,לאנשים צעירים חסר מרכיב מרכזי בשיקול דעת: נסיון חיים.  אחד האירועים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה היהודית הגיע מיד אחרי תקופת השגשוג הגדולה ביותר שידעה ממלכת ישראל. שלמה המלך נפטר, והותיר את הממלכה בידיו של בנו הצעיר, רחבעם. העם, שהוטלו עליו מיסים כבדים, ביקש מרחבעם להקל את גזירותיו. רחבעם ביקש שלושה ימים להרהר בכך. הוא התייעץ עם הזקנים, והם אמרו לו:״ אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם וַעֲנִיתָם וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים כָּל-הַיָּמִים״. כלומר, תבוא לקראתם ותקל עליהם, ובכך תזכה בנאמנותם. רחבעם לא הסתפק בתשובתם, ופנה לבקש עצה מהצעירים. ״וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ וַיִּוָּעַץ אֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ אֲשֶׁר הָעֹמְדִים לְפָנָיו...  וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר כֹּה-תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָּ...  אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים״. עצתם הקשה, הלא מתפשרת, מבטאת את האופי הצעיר הלא מעודן, ואת העדר שיקול הדעת. לצערנו, רחבעם שמע לעצת הצעירים, וכתוצאה מכך התעורר מרד שפילג את הממלכה. מכאן הדברים רק התדרדרו, עד שבית המקדש נחרב ויהודים יצאו לגלות הארוכה ביותר שעם כלשהו חווה אי פעם. 

מה היה קורה אם רחבעם היה שומע לזקנים? מה היה קורה אם הזקנים היו מחליטים לעמוד באומץ נגד המלך ולהתעקש שהוא גורר את הממלכה לאסון? אלו שאלות שהתשובות עליהן אבדו בשיחים הפראיים של פיתולי השבילים במבוך ההיסטוריה. אולם, התלמוד מתרכז בעיקר במסר שיש ללמוד מהתנהלותו של רחבעם עצמו, ואומר (נדרים בבלי, תרגום שטיינזלץ):״אם יאמרו לך ילדים "בנה" וזקנים יאמרו "סתור (= הרוס)" — שמע לזקנים ואל תשמע לילדים, שבנין ילדים אינו אלא סתירה, וסתירת זקנים הינה בנין. וסימן לדבר: רחבעם בן שלמה. שאילו היה שומע בעצת הזקנים ונכנע לפי שעה, לא היתה מלכותו נחלקת״.

אכן, חכמת היהדות שמה דגש רב על כיבוד הזקנים בחברה. אמנם הסיבה העיקרית לערך זה היא מוסרית, אולם נראה שיש כבוד זה יתרונות מעשיים שבלעדיהם חברה לא יכולה להתקיים לאורך זמן. חברה שמכבדת את זקניה, היא חברה בעלת ענווה, מיושבת בדעתה, ואינה נסחפת אחרי רעיונות רדיקליים מסוכנים. בחברה כזאת, גם הצעירים לומדים להיות קשובים למציאות, בעלי חשיבה ביקורתית ועצמאית. ניתן רק לקוות שארה״ב תלמד זאת במהרה, שכן אנטישמיות היא אחד מן הסכנות הנשקפות ברדיקליות הבורה של דור ה- Z.