עומדים לפני מילואים ארוכים? 3 עצות לחיזוק הזוגיות

עד לא מזמן, רובנו פירשנו את המילה ״מילואים״ כ- ״כמה ימים של פק״ל קפה בטבע״, או: ״הימלטות נעימה מחיי היומיום״. המילואים הגיעו במינון מדויק כדי לעורר געגועים, להשכיח ריבים ולרענן את הקשר. אולם היום, כאשר המדינה באמת זקוקה לנו, המילה הפכה כבדה הרבה יותר ומטילה צל מאיים על הזוגיות שלנו. זוגות מבלים חודשים בלי להתראות, וכאשר סוף סוף מתקשרים לשוחח בטלפון (בזמנים שאפשר), בעיות קליטה פוערות ביניהם תהום גדולה. זמנים אלה אינם נעימים. הם בהחלט עלולים להזיק - אולם הם גם טומנים בחובם הזדמנות. כאשר אמן מתבונן בציור, הוא צריך לקחת כמה צעדים לאחור. באותו אופן, מרחק יכול לתת לנו נקודת מבט אובייקטיבית, לזהות את הצדדים החזקים והחלשים בזוגיות, ולעשות שיפור- שימור משמעותי שבסופו הקשר שלנו יהיה חזק יותר ועמוק יותר. קבלו 3 עצות מעשיות לזוגיות בריאה מאוצרות החכמה היהודיים.

א. ראש סדר העדיפויות

כולם מכירים את המילה ״אהבה״ ומשתמשים בה בחופשיות, אך האם באמת כולם מסוגלים לחוות אותה? בספרו ״אמנות האהבה״, הפסיכולוג אריך פרום מסביר שיש הבדל בין אהבה להתאהבות. התאהבות זה עניין של רגש בלבד - דחף לברוח מן הבדידות של עצמנו, ולמצוא את המפלט שלנו באדם אחר שישמש למטרה זו. מושא ההתאהבות הוא כלי שרת בלבד. לכן, מרגע שרגש הבדידות יסופק אשליית ההתאהבות תתפוגג. אהבה לעומת זאת וסיפה לרגש את הנדבך השכלי. באהבה אמיתית, אדם צריך להכיר את הייחוד של אהובתו, את השונות שלה ממנו, את הרצונות שלה, ולשאוף למימוש רצונותיה כאילו היו התשוקות שלו עצמו. בתלמוד (יבמות, בבלי) סיכמו את התפיסה הזאת במאמר אחד: ״האוהב את אשתו כגופו (= כמו את עצמו) והמכבדה יותר מגופו… עליו הכתוב אומר ׳וידעת כי שלום אהלך׳ (=  שעל ידי כך הוא זוכה שבביתו יהיה שלום)״. 

ב. יחסים כביטוי של התחשבות

לפי חכמת היהדות, יחסי אישות לא נועדו לשם פרייה ורבייה בלבד, אלא גם לחיזוק הקשר בין בני הזוג. היחסים הם ביטוי פיזי לקרבה רוחנית, ולכן הם צריכים להכיל את אותו מרכיב יסודי שדיברנו עליו לעיל – נתינה הדדית, לדאוג לרצון של האחר כאילו היה הרצון של עצמך. בימים ההם הייתה במערכת היחסים חלוקה ברורה: האשה אחראית על הילדים ועל ניהול הבית, והאיש אחראי על הפרנסה. בתלמוד דנים בשאלה מה המחויבות של אדם כלפי הצרכים של אשתו ביחסי אישות בהתאם למקצוע שלו. מאחר שמקצועות שונים דרשו מהאב להיעדר מהבית לפרקי זמן שונים, גם המחויבות הייתה שונה. בעוד שפועל בניין בעיר יכול לחזור לביתו בכל יום, ספן היה יוצא להפלגות וחוזר לביתו רק אחת לכמה חודשים. בהמשך עולה שאלה: האם אדם נשוי יכול על דעת עצמו לקחת עבודה שהשכר שלה רב יותר, אך היא דורשת ממנו להיעדר לתקופה ארוכה יותר? והתשובה שהם נותנים היא (כתובות, בבלי, שטיינזלץ): ״רוצה אשה בקב ותיפלות (= שיהיה בעלה איתה), יותר מעשרה קבין של פרנסה ופרישות, ולכן אין לו רשות לשנות את מקצועו שלא בהסכמתה״. כאשר המשאב היקר ביותר לזוג הוא הזמן שלהם יחד, הזוגיות תהיה מספיק חשובה להם כדי לשמור עליה בכל מחיר – אפילו בזמנים הכי קשים.

ג. אהבה בכל הלב, בכל הגוף ובכל הארנק (או חשבון הבנק)

הקריאה המזוהה ביותר עם היהדות היא קריאת שמע, שבמהותה היא הצהרת אהבה ונאמנות לאלוהים. אולם, העקרונות שהופכים את האהבה לחזקה ונצחית הם אותם עקרונות גם באהבה של זוגיות. אחרי קריאת שמע, אנו אומרים את העקרונות הללו:  "וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלהֶיךָ. בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאדֶךָ". המשנה (ברכות) מסבירה שהמונח ״בכל לבבך״ מתייחס לרצונות הכמוסים של האדם, היצרים שלו, המחשבות הכמוסות שלו – כולם צריכים להיות מכוונים לאהבה. את בכל נפשך מסבירים כך – ״אפילו הוא נוטל את נפשך״. כלומר, אהבה של כל הגוף, לא רק של הרוח. ובכך מאודך, מסבירים ״בכל ממונך״. כלומר, אם יש אדם כל כך תאב בצע שהממון שלו יקר לו יותר מגופו ומחייו – האהבה צריכה להיות יקרה לו אפילו יותר מהממון. ובכן, התובנה המעשית מהשקפה זו היא שבשביל אהבה אמיתית צריך ללכת עד הסוף. אי אפשר לחשוב על נשים אחרות ולחשוב שהכל טוב, מכיוון שלא עשית שום מעשה. מחשבה והרצונות הפנימיים הכרחיים לאהבה לא פחות מהמעשה, ובהתאם לכך ראוי להשקיע כדי לכוון אותם.

אז אל תחכו שזה יפול מהשמיים. אהבה היא לא יהלום מושלם שפתאום מצאתם בכף היד.  צריך לעבוד קשה בשביל ללטש את הזוגיות, ואתגרים וקשיים יכולים לעורר בנו את המוטיבציה לכך. אם אתם עומדים לפני מילואים ארוכים, זה הזמן להרהר בזוגיות שלכם ולהשקיע בה ככל האפשר.