מה בין ביטקוין ותורת הקבלה: על הפן הרוחני של הכסף

הסיפור "הדייג ודג הזהב" מספר על איש עני שחי עם אשתו בבקתה קטנה ומטה לנפול ליד הים. יום אחד, בזמן שדג דגים כדי למצוא משהו לאכול, הוא תופס דג זהב קטן שמתחנן על חייו ומבטיח להגשים לו כל משאלה אם ישחרר אותו. האיש, שברחמיו משחרר את הדג, חוזר הביתה ומספר לאשתו על ההבטחה המופלאה. האישה המומה מכך שבעלה שחרר את הדג ודורשת ממנו לחזור לים ולבקש מדג הזהב שוקת חדשה, במקום השוקת השבורה שלהם. הדג ממלא את הבקשה, ויום לאחר מכן האישה מבקשת בית חדש.

הדג ממלא גם את הבקשה הזאת, ודרישותיה של אשתו עולות עוד ועוד מדי יום: היא דורשת בית גדול יותר, אחר כך ארמון, אחר כך לשלוט על כל המחוז בו הם גרים, ואחר כך להפוך למלכה. בסופו של דבר, היא דורשת להפוך למלכת הים על מנת לשעבד את הדג לחלוטין.

אך כאשר האיש מעביר את הבקשה האחרונה הזו לדג, הים נעשה סוער והדג יוצא מתוכו בזעם. ברגע אחד, כל העושר, המעמד והכוח נעלמים, והאיש מוצא את עצמו שוב ליד הבקתה הקטנה והריקה, עם השוקת השבורה, בדיוק כפי שהיה בהתחלה.

Money makes the world go round, שרו אבבא. כסף גורם למלחמות ומהפכות, בונה ומחריב חיים, ונראה שכולם רצים אחריו. אבל מה בעצם עומד מאחורי המושג המופשט הזה שכל כך משפיע עלינו, ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך על היחס שלנו לכסף? בואו נצא למסע קצר בהיסטוריה של הכסף.

בעבר הרחוק ,בני האדם סחרו זה עם זה בשיטה של חליפין: אם היית חקלאי שגידל חיטה והיית זקוק לכלי חרס, היית צריך למצוא קדר שזקוק בדיוק לחיטה שלך, ולהחליף איתו מוצרים. אבל מה קורה אם הקדר לא רוצה חיטה? כך נולד הרעיון של כסף, כאמצעי תשלום שמקובל על כולם. כבר בתנ"ך אנו קוראים על אברהם אבינו שרכש את מערת המכפלה בארבע מאות שקל "עובר לסוחר", או דוד המלך שקנה את הר הבית בכסף מלא. המטבעות הראשונים היו עשויים ממתכות יקרות כמו זהב וכסף ולכן היה להם ערך מוחשי. אבל זה היה רק צעד ראשון בהתפתחות הכסף.

עם הזמן, הכסף הפך להיות יותר ויותר מופשט. כבר לא היה צריך לשאת שקיות מלאות במטבעות. במקום זה, מלווים התחילו לתת אשראי - סוג של אמונה בכך שיהיה לך כסף בעתיד. כך הופיעו שטרות חוב ומשכנתאות, כשיהודי איטליה היו בין הראשונים שהתמחו בהלוואות כאלה. מכאן נולד המושג "בנק", שפירושו באיטלקית - הספסל שעליו היו יושבים המלווים. גם הצ'קים שינו את כללי המשחק - פתאום, יכולת לכתוב סכום על פיסת נייר קטנה ולהעביר באמצעותו כסף מאדם לאדם, בלי להזיז מטבע אחד במציאות. הכסף נהיה יותר רוחני, אבל עדיין עם קשר מוחשי למציאות.

והנה הגענו לעולם הדיגיטלי. בעולם שלנו, כסף הוא כבר רק מספרים על מסך. הבנק שלך מחזיק פיסות מידע דיגיטליות שאומרות כמה כסף יש לך, ואתה יכול להעביר את הביטים האלה לכל מקום בעולם בלחיצת כפתור. אין שום קשר בין הכסף הדיגיטלי הזה לבין משהו מוחשי. ובכל זאת, הוא קובע אם תחיה חיים של עושר או עוני. ביטקוין ומטבעות דיגיטליים אחרים הם רק המשך טבעי של התהליך הזה, שמוציא את הכסף עוד יותר לכיוון הרוחני והמופשט.

מה אומרת הקבלה על הרוחניות של הכסף?

אז מה כל זה אומר לנו על הקשר בין כסף לרוחניות? על פי תורת הקבלה, לכל דבר בעולם הפיזי יש מקבילה רוחנית, סוג של שורש עליון. אם כך, אפשר לראות בכסף סוג של ייצוג פיזי לאנרגיה רוחנית, לשפע האלוהי שזורם בעולם. בשונה משפות אחרות, בשפה העברית המילה באה משורש כ-ס-ף, שמסמל כיסופים והשתוקקות. כמו שהכסף מאפשר לנו להעביר ערך מאדם לאדם וממקום למקום, ככה אולי השפע האלוהי מתפשט מלמעלה למטה ומגיע לכל הבריאה. זה יכול להסביר למה כל כך הרבה אנשים רודפים אחרי כסף - אולי בתת מודע שלהם הם מחפשים את החיבור הזה לאינסוף, לשפע בלתי נדלה?

ואולי, העקרונות שעומדים מאחורי הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטליים גם הם מרמזים על רעיונות רוחניים עמוקים יותר. רעיון הביזור, שמפזר את הכוח והשליטה על הכסף, מזכיר את הרעיון הקבלי שהאל נמצא בכל מקום ובתוך כל אחד ואחת מאיתנו. השקיפות של עסקאות הביטקוין, הבלוקצ'יין (ספר החשבונות הפומבי), שפתוחות לעיני כל, דומה לשקיפות המוחלטת מול האלוהות שבה דוגלת הקבלה. השאיפה לעולם שבו אנשים מחוברים זה לזה ללא מתווכים מיותרים - בדיוק כמו החיבור הישיר לקדושה שמבקשת הקבלה.

אז מה אפשר ללמוד מהמסע הארוך והמופלא שעשה הכסף? אולי שאנחנו צריכים לחשוב מחדש על מה באמת חשוב בחיים. אולי במקום לרדוף אחרי עוד ועוד כסף, כדאי שנשאל את עצמנו מה הכסף באמת מסמל בשבילנו. האם הוא מייצג בטחון, חופש, אפשרויות? ואולי יש דרכים אחרות, יותר עמוקות ומספקות, להשיג את הדברים האלה?

במקורות שלנו נאמר, "איזשהו עשיר - השמח בחלקו" (מסכת אבות). אולי, כמו הדייג מהסיפור, אנחנו צריכים להבין שהשפע האמיתי נמצא במקום אחר - ביחסים שלנו, בתרומה שלנו לעולם, בחיבור שלנו למשמעות ולמטרה גדולה מאיתנו. ואולי המטבעות הדיגיטליים החדשים יכולים ללמד אותנו לא רק על עתיד הבנקאות, אלא גם על הבנק הפנימי שלנו - המקום שבו שוכן העושר האמיתי של כולנו.