הוא אומר שהוא לא בשל עדיין לחתונה. עד מתי לחכות לו?

שאלה:

אנחנו יחד כבר המון זמן, וטוב לנו מאד. הוא בדיוק מי שחיכיתי לו כל השנים, וגם הוא אומר שאני המושלמת עבורו. כשאני אומרת לו: 'אז בא נתקדם, נתחתן'. הוא אומר שהוא לא בשל לזה עדיין, שזה לא הזמן. הבעיה היא שזה קורה בכל פעם שאני מעלה את הנושא, בפירוש או ברמז. חברות אומרות לי להפסיק להעלות את הנושא כי זה סתם מלחיץ אותו. מצד שני, הזמן עובר, ומה יהיה אם הוא אף פעם לא יהיה בשל? לא יודעת מה לעשות. להמתין עוד קצת, או לחתוך ולחפש הלאה? אולי אני אפסיד במו ידי את אהבת חיי! מה הגבול?

תשובה:

איזו שאלה קשה. את היחידה שיודעת לענות עליה, ואני רק אתן כיוון בהשראת המקורות שלנו.

בספר ישעיהו יש נבואות נפלאות על העתיד הטוב של ימי הגאולה שלנו. המשל המככב בהן הוא של אהבת איש ואישה, הכמיהה, החיפוש, הגעגוע, התקווה למצוא זה את זו. וכמו בכל קשר זוגי, יש גם במשל ההוא עתים של ריחוק ויש עתים של קרבה גדולה, יש ירידות קשות ויש עליות חזקות. הגלות של עם ישראל נמשלה שם לאיזה נתק בין בני הזוג, והציפייה לגאולה היא ציפייה לאיחוד המחודש, לחיים המשותפים הנפלאים שיבואו. בפרק ס' הנביא מבטיח שהאור ההוא יהיה נצחי וענק, ולא יהיה אחריו עוד פירוד. הם יגלו את סוד הזוגיות, כביכול. "לֹא־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף" (פסוק כ'). כלומר, לא תשוב החשיכה, אלא השמש וגם הירח יאירו תמידית, חייך יהיו אור ודבש. "ְושָׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ"- תסתיים התקופה הקשה והעצובה בחייך. ואז, כנראה, היא שואלת את האוהב המבטיח: "כן, אני מאמינה, הכל נשמע נפלא, אבל מתי? מתי זה יקרה? 'מתי כבר יגיע היום?' (כבשירו של יורם טהר-לב) הרי אני מחכה כל כך הרבה ושום דבר לא מתקדם!" ואז הוא עונה לה תשובה מאד לא ברורה: "בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה" (פסוק כ"ב). ובעברית שלנו: כשיבוא הזמן, ברגע כשתבוא העת לכך, אני אדאג לעשות את זה הכי מהר, אני אחיש את התהליך.

האם היא נרגעת? האם זה הוסיף לה מידע? תארי לעצמך שהוא יגיד לך: 'אל תדאגי, ברגע שאני אהיה בשל ומוכן לכך, מיד נתחתן'.  האם זה ירגיע אותך? אז מהי התשובה הזאת?

הגמרא (במסכת סנהדרין דף צ"ח) טוענת אפילו שיש במשפט הזה סתירה פנימית. או שזה יקרה בבוא העת, וזה עלול לקחת הרבה שנים, או שזה יקרה במהרה, בקרוב מאד, אבל איך שתי התשובות הולכות יחד? ולכן היא מפרשת שיש שני מסלולים. יש מסלול מהיר, למי שזכה, אבל יש גם מסלול איטי, למי שלא זכה. והמיוחד בתשובה של הנביא היא שיש כאן הבטחה לכך שיש תאריך מדויק, ולא תהיה סטיה ממנו.

מה למדנו מהמשל? שחייב להיות "דד-ליין", או במקרה שלנו נקרא לו "לייף-ליין". כלומר, אם את רוצה לתת עוד צ'אנס לקשר הזה, את חייבת להציב כבר היום תאריך יעד שאין סטיה ממנו. את לא צריכה לשתף אותו בתאריך הזה, אבל את צריכה שלך הוא יהיה ברור, כי אחרת זה עלול להמשך, ואת תגררי בלי סוף בגלל הפחד לאבד את הקשר.

ומה יקרה אז, בתאריך שתבחרי? את צריכה לתת מקום אמתי לשתי האפשרויות. אם הוא ירצה להתחייב, לכרות איתך ברית נישואין, וטוב לשניכם עם זה, - מזל טוב! ואם הוא יוותר, אז הוא לא האיש שלך! כלומר, אם שניכם בטוחים שאתם "נשמות תאומות", "החצי השני" וכדומה, האם הוא יהיה מוכן לוותר עלייך לנצח בגלל קושי זמני שלו? הוא "יתבשל" עם הזמן, הוא יוותר על ההמתנה הדרושה לו, בגלל שאחרת הוא מוותר עלייך. אם את לא תהיי מספיק יקרה לו, והוא יגיד: "טוב, אז לא", אז באמת עדיף שזה יקרה מוקדם ככל האפשר.

וכמה זמן להקציב לזה? איך לקבוע את תאריך היעד? גם זו שאלה שרק את תוכלי לתת עליה את התשובה, אבל את העקרון לכך נוכל ללמוד גם כן ממשל הגאולה הלאומית. בתלמוד הירושלמי (מסכת ברכות דף ד':) מסופר על רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא שהיו הולכים לפנות בוקר בבקעת ארבל, "וראו איילת השחר". כלומר, הם ראו את זריחת השמש. אנחנו יכולים לדמיין אותם הולכים מזרחה, לכיוון הכנרת, תחילה בחשיכה, ולאט לאט הולך האור ומפציע, השמש שולחת את קרניה מעל רמת הגולן, המים מתחילים לנצנץ לאורה, מחזה מרהיב. התקופה היא תקופה קשה, אחרי חורבן המקדש וגלות רוב עם ישראל. אצל רבי חייא, האופטימי, המראה ההדרגתי הזה של השמש העולה הופך מיד למשל: "כך היא  גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא(=מעט מעט),כל מה שהיא הולכת,  היא רבה והולכת. כמו שכתוב: 'כי אשב בחֹשך השם אור לי'...''  הוא מלמד אותנו שהגאולה אינה מתרחשת באיזה בום, בבת אחת, באירוע פלאי. הוא אומר שגאולה מגיעה בהדרגה. אבל איך יודעים שהיא מגיעה? רואים תהליך, צריכים לראות עקביות.

האם את מרגישה שיש תהליך מספיק משמעותי שמתקדם בקביעות? נניח שהוא פוחד מהתחייבות, או שהוא מאד עמוס כעת, או שקיימת כל סיבה אחרת שתוכלי לשער שהיא הגורמת לו להיות "לא בשל", הרי שאז תצטרכי לראות התקדמות עקבית בנושא הזה. דמייני את אותה השמש העולה, אפילו בשעה שעדיין מאד חשוך, אבל בכל רגע נתון יש קצת יותר אור ביחס לקודמו. זה המדד! אם לא תוכלי להגיד בוודאות כך על הקשר, כדאי לקבוע את התאריך הזה מוקדם ככל האפשר. אבל גם אם תראי את התהליך, עשי חשבון של קצב. אם התהליך ברור, הרי שזה לא צריך להיות ארוך מכמה שבועות, או מקסימום חודשים בודדים. אם את כבר שואלת ואת קצרת רוח, הרי שאת שם, זו עובדה, וזה נתון משמעותי בקשר. אחרת, גם את עלולה ללכת ולהישחק. אם הוא האיש שלך, הוא יבין את זה היטב. רשמי את התאריך הזה ביומנך, ואל תדחי אותו בשום מצב. התמלאי שמחה ככל שתתקרבי לתאריך הזה, אם זו תהיה שמחת הקשר ההולך ונבנה, או שמחת התרת הספק, "כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות" (מצודת דוד, משלי ט"ו, פסוק ל').