האם משפיענית הרשת הזו באמת ראויה למעקב המעריץ שלי?

לפני כמה חודשים קפץ לי באחת הרשתות החברתיות סרטון של מדריכת הורים שיש לה מספר לא מבוטל של עוקבים ועשרות אלפי לייקים, שיתופים וצפיות על הסרטונים שלה. מיד ה״חסם הביקורתי״ שבמוחי התפוגג ובמקום להטיל ספק בכל תוכן ש׳קופץ׳ לי, החלטתי ביני לביני שהיא מקצועית ומבינה דבר והתחלתי לעקוב אחריה. ככל שהזמן חלף ונחשפתי לעוד ועוד תכנים שהיא פרסמה, הרגשתי שאני נעשית עצובה יותר. מבלי לשים לב התחלתי להשוות בין האמא שאני לבין האמא שהיא הציגה באותה רשת חברתית. בהמשך, השוויתי ביננו גם ברמת האישיות והגעתי למסקנה שהדמות שהיא הציגה ברשת החברתית, הרבה הרבה יותר טובה ומוצלחת ממני וממי שאי פעם אצליח להיות.

למה אנחנו עוקבים אחרי ״אושיות רשת״ ברשתות החברתיות? ובכלל אחרי אנשים אחרים? כנראה שיש לכך הרבה סיבות. אחת הסיבות היא הכמיהה שלנו להתחבר, להרגיש שאנחנו חלק מקהילה, שאנחנו לא לבד, שאנחנו נורמלים ושעוד אנשים עוברים את הדברים שאנחנו עוברים ואפילו מצליחים לצחוק עליהם או לשתף באיזו עצה טובה איך להתמודד איתם בהצלחה. סיבה נוספת יכולה להיות - מציצנות. זה מעניין ואפילו קצת ״מנקה״ את הראש לצאת קצת מעצמנו ולנבור קצת בחייהם של אחרים (רק בלי המטען הרגשי הנלווה לכך), כמו לצפות בסדרה או בריאליטי. סיבה נוספת שחשבתי עליה היא הצורך הפנימי והמהותי שקיים בתוכנו - תמיד לשאוף להיות טובים יותר ולהשתפר. כשקשה לנו בזוגיות, אנחנו יכולים לעקוב אחרי איזו משפיענית שהיא גם מאמנת זוגית ולקבל מהתכנים שלה עצות להתנהלות זוגית בריאה יותר, לדוגמה. בכל תחום נוכל למצוא שפע אינסופי של תכנים קצרצרים, נגישים ומהנים לצפייה או לקריאה שיקנו לנו עוד ידע וכלים איך להיות טובים יותר בכל נושא שרק נוכל לחלום עליו.

הבעייה היא שלרוב, גם מתחושותיי האישיות וגם משיחות עם חברות שלי שצורכות את המדיות החברתיות פחות או יותר באותו המינון כמוני, ככל שאנחנו צורכים יותר מהתכנים הללו אנחנו דווקא עלולים להרגיש יותר בודדים, פחות מחוברים לאחרים (ובוודאי לאלה שנמצאים לידינו ומפסידים אותנו כרגע לטובת הבהייה במסך) ולא בהכרח נפגוש את הדרך לגרסא המשופרת שלנו. לפעמים נפגוש את עצמנו בפער גדול מהאידאל הלא כל כך מציאותי שכרגע קפץ לנו במסך. בנוסף, אנחנו עלולים להתבלבל וללכת אחרי דעה כזו או אחרת רק בגלל שזה שאומר אותה יודע להצטלם בזווית מחמיאה, לדבר באופן כריזמטי ורהוט למצלמה ולערוך סרטונים בצורה סוחפת ומעניינת. כך או כך, אין לנו מושג מיהו אותו אדם באמת מעבר למסך והאם ראוי ונכון לנו ללכת אחריו ולפעול בעצתו.

שמעתי פעם שיעור שבו נאמר שרבי נחמן לימד מיהו מורה דרך שראוי ללכת אחריו. הנה כמה מהקריטריונים לבחירת מורה דרך, או במקרה שלנו משפיען שאנחנו צורכים את התוכן שלו ובוחרים ליישם את עצותיו.  

1. שיהיה בעל ענווה. מישהו שהדיבור שלו לא נחרץ וחד משמעי והוא לא מציג את דעותיו כאמת מוחלטת ובלעדית. גם אם המסרים שלנו מלאי אמת, אדם בעל ענווה שמכיר ומכבד את נפש האדם, ישתדל להציג את דעותיו בנועם מתוך הבנה שלכל אדם יש את המסלול והקצב שלו להגיע וליישם את אותה האמת.
2. שיהיה אדם הלומד מאחרים. גם למורה צריך להיות מורה וזו בעיניי גם המהות של להיות בעל-ענווה. אף פעם לא לומר ״הגעתי. אני יודע ואין לי יותר מה ללמוד״. תמיד להיות בדרך.
3. שיודה בטעויות וישתף בנפילות. לפעמים מתוך הצורך להראות סמכות ומקצועיות, ישנם בעלי מקצוע שמציגים את עצמם ברשתות-החברתיות כיודעי-כל וכמצליחני-על. אבל מורה-דרך טוב הוא כזה שמשתף גם בחוסר-מושלמויותיו ויודע להגיד ״טעיתי״. אדם כזה יכול להוות מודל אנושי ונגיש יותר שנעים ״ללכת״ (או ״לעקוב״) אחריו גם מתוך הזדהות אישית, שכן, גם אנחנו טועים ולא מושלמים ואולי זו הסיבה העיקרית שחיפשנו את העצה שלו, וכמה כיף לגלות שגם הוא לפעמים טועה.

אלו חלק מהעצות של רבי נחמן שיכולות לעזור לנו לסנן בצורה בריאה יותר את התכנים שאנחנו נחשפים אליהם, לפעמים כמעט בלי שליטה, כשאנחנו נכנסים לרשת החברתית.

אני מכירה בחורה צעירה ויפה שלפני כמה חודשים סבלה מאד מבעיות בבטן. אחרי בירור התגלה שהיא ניסתה דיאטה מאוד קיצונית ולא בריאה בעקבות משפיען רשת עם מליוני עוקבים שאמר באופן נחרץ באחד הסרטונים שלו שזו הדיאטה היחידה שעובדת ובמהירות הכי גדולה.  אני מקווה בשבילה שהיום היא למדה שכדאי לשים ״פילטר״ על התכנים שאנחנו פוגשים ברשת ולעצור לבדוק:

האם אותו אדם הוא באמת כזה שראוי שאלך אחריו ואקשיב לו?
אם אקשיב לאותו דעה/עצה, האם זה מה שבאמת יעשה לי טוב?
והחשוב מכל - מה הלב שלי אומר?

עד כמה שחשוב שתהיה לנו התבונה והענווה לשמוע עצות ודעות של אחרים, חשוב עוד יותר שנדע לעצור רגע לאחר מכן ולשאול את הלב שלנו מה הוא מרגיש לגבי זה. חשוב יותר שלעולם לא נשכח לקחת את השכל והלב שלנו איתנו בכל בחירה ולא נסתחרר מכל דעה שנפגוש, גם אם היא מונגשת בצורה מאוד מאוד יצירתית, מרגשת ומשכנעת.