הגיע הזמן להעריך את עצמכם: כך תבקשו (ותקבלו) העלאה בשכר

ההתלבטות כיצד לבקש העלאה במשכורת מוכרת לכולם. כשחשבתי לבקש, התעוררו בי תהיות: אני כבר אסיר תודה על כך שמצאתי עבודה שאני גם נהנה בה, גם מרגיש שהיא משמעותית ובעלת ערך, ושהיא גם מפרנסת אותי במידה כלשהי – באיזו זכות אני אפנה אל הבוס שלי ואבקש יותר? האם זאת לא כפיות טובה? ואולי הוא יתעצבן מהחוצפה ויחליט לפטר אותי, ואני אתחרט אחר כך על ההחלטה הטיפשית? עדיין, החיים עולים כסף, בטח ובטח לסטודנט נשוי שמתכונן לפרנס בעתיד הקרוב גם ילדים. ״אם אין קמח - אין תורה״ אמרו במסכת אבות, והמילה ״קמח״ משמשת כאן כסמל לביטחון כלכלי: הידיעה שיש לנו את האמצעים לשלם חשבונות ולהביא אוכל הביתה. לרוב האנשים, זה יסוד הכרחי שבלעדיו אי אפשר לחיות חיים רוחניים ובעלי משמעות.

אין סיבה להתבייש מלבקש כסף, הבקשה להעלאה לא הופכת אותנו לאנשים שרואים בכסף ערך עליון, אלא לכאלו שמכירים בתפקיד החשוב שלו – בכך שהוא נותן לנו את האפשרות לדאוג לצרכים הקיומיים שלנו מבלי להיות תלויים בנדיבותם ובחסדם של אחרים. והאמת היא שגם לרצות יותר מהמינימום ההכרחי זה לגיטימי: התלמוד (ברכות, בבלי) אומר ש״דירה נאה וכלים נאים״ מרחיבים את הדעת של האדם. כל עוד אנחנו זוכרים שכסף הוא אמצעי ולא תכלית, הנוחות והאיכות פיזיים שהוא מעניק יכולים לתת לנו גם שלווה ומנוחה נפשית. מכל הסיבות האלו החלטתי, לאחר שנה של עבודה באותו מקום, לבקש להעלות את השכר.

עם זאת, איך לדעת כמה לגיטימי לבקש? כאן חשוב לעצור לרגע ולהעריך את המצב בזהירות. מהי האיכות של העבודה שלנו? האם אנחנו מתכוונים להתקדם ולצמוח במסגרת הזאת, או שזאת עבודה זמנית בלבד? מה המגבלות שלנו, ומה הצרכים והציפיות האמיתיים שלנו? אני מאמין שאם אנחנו סומכים על היושרה של המעבידים שלנו, חשוב שנהיה כמה שיותר כנים – בסופו של דבר, כנות מהצד שלנו תוביל לכנות וגמישות מן הצד השני. לכן חשוב שנשקול את כל השאלות הללו בצורה כמה שיותר אמיתית וחדה, ורק אחר כך נדע להעריך כמה הגיוני לבקש. כשאנחנו מתכוננים לשיחה כזו, חשוב גם לבקר את עצמנו ולבדוק עד כמה אנחנו אובייקטיבים.

 האיזון של המבט שלנו צריך להיזהר משני קצוות - מצד אחד לא להיות אנשי שיווק שרק משבחים ומפארים את היכולות שלנו, מצד שני לא להקטין את עצמנו ולהמעיט בערך שלנו מתוך חוסר ביטחון עצמי. מאמר נוסף במסכת אבות, מתייחס לקצה השני: ״אל תהי רשע בפני עצמך״. כלומר, אל תקטין את עצמך יתר על המידה. הרמב"ם מדגיש ( מתוך פירוש ברטנורא) :״לא תחזיק עצמך כרשע, שמתוך כך אתה יוצא לתרבות רעה לגמרי". לדרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו יש השפעה אדירה על עיצוב העתיד שלנו. רבי נחמן אמר זאת באופן פשוט ומדויק:״ אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות״. אם תראה את עצמך כבעל ערך, יש סיכוי טוב שגם הבוס שלך יראה אותך כך.

עם זאת, הביטחון שלנו צריך להיות מבוסס על מציאות ולא רק על תחושות.  אם יש לנו קושי להעריך את עצמנו, תמיד אפשר להתייעץ עם קולגה. חבר בעבודה יוכל להציע מבט כנה ומאוזן, שיחזק את הביטחון שלנו וייתן לנו תובנות. חשוב שנבקש ממנו שידבר בשיא הכנות, גם אם היא כואבת, כי רק כך נוכל לבקש באופן מפוכח שיש לו סיכוי להתקבל.

כשאנחנו ניגשים לשיחה, חשוב שנזכור שזה רגע שיכול לשנות לא רק את חשבון הבנק שלנו, אלא גם את ההערכה העצמית ואת הדרך שבה אנחנו תופסים את מקומנו. יציאה מאזור הנוחות היא הכרחית בשביל שנוכל לגדול. ייתכן שהתשובה לא תהיה בדיוק כפי שציפינו, אך עצם השיח הכנה עם הבוס ייצור פתיחות וכבוד הדדי, וגם אם לא נראה תוצאה מיידית – זו היא קרקע לצמיחה עתידית. בין אם נצליח או לא, העיקר שהעזנו לעמוד על שלנו, וזה כבר הניצחון האמיתי.