אני שונאת לזוז, אז איך אני יכולה להיכנס לכושר?

שכנה שלי סיפרה לי שהיא ממש ממש לא אוהבת לבצע פעילות גופנית ואף פעם לא הצליחה להתמיד בה יותר משבועיים- שלושה. ״איך עושים את זה, ענבר?! אני חייבת להתחטב!״ היא שאלה אותי כשהייתה כמה חודשים לאחר לידה. עד לפני שלוש שנים, העיסוק העיקרי שלי ב-13 השנים שקדמו להן היה מאמנת כושר לנשים. ליוויתי מאות, אולי אלפי נשים, בדרך שלהן לגוף חטוב ובריא אבל בעיקר לאורח חיים שמאפשר ומתחזק את אותו הגוף. נתקלתי בכל כך הרבה התנגדויות של עצמי ושל נשים שרצו מאוד לסגל אורח חיים של כושר, תנועה ותזונה מאוזנת, אבל משהו בתוכן לא איפשר להן להתמסר לזה. הנסיון העשיר שלי בתחום, איפשר לי להצליח לשלוף כמה עצות מהמותן עבור השכנה שלי.

עד שהתגייסתי לצבא גם אני לא ממש חיבבתי פעילות גופנית וגם כשנאלצתי לבצע אותה (בשיעורי ספורט בבית הספר או כשניסיתי לרדת במשקל במהלך הצבא) ממש סבלתי מכל רגע. האמנתי, כמו הרבה נשים שלא ממש מתחברות לכושר, ש״אני וכושר זה לא נועד להיות, לא עכשיו ולא לעולם״. כשהשתחררתי מהצבא שמעתי על סטודיו נחשב בתל אביב שמציע מסלול הכשרה למאמנות כושר שכולל הדרכת מחול אירובי. משהו בשילוב הזה של מחול כחלק משגרת כושר דווקא דיבר אליי והחלטתי להצטרף לקורס.

בתחילת הקורס באמת מאוד סבלתי. הייתי מגיעה להתאמן בסטודיו, מסתבכת עם הצעדים, מזיעה בצורה לא נורמלית ויוצאת בתחושת סירבול ותסכול. בתור אחת שלא אוהבת להתחיל משהו ולא לסיים, ובמיוחד כאשר שילמתי על כך ממיטב כספי הפיקדון הצבאי שלי וידעתי שגם אם אבטל הרשמה הכסף לא יחזור, החלטתי להמשיך במשימה המאתגרת עד שאצליח. עוד אימון ועוד שיעור, עוד סירבול ועוד תירגול ולאט לאט השתפרתי, התחזקתי והתאהבתי. זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון אבל זה קרה.

לראשונה בחיי, מצאתי פעילות גופנית שאני מתחברת אליה ונהנית ממנה והייתי יוצאת מהשיעורים בתחושה של ״היי״ ולב דופק ממאמץ ושמחה. כמובן שגם התוצאות הפיזיות לא איחרו להגיע, והן הגבירו את המוטיבציה והבטחון שלי להמשיך וגם לחכות לאימון הבא בכיליון עיניים ורגליים.

הרמב״ם אמר פעם שכשאדם רוצה לעשות שינוי בחייו בתחום שקשה לו, עליו לתקופה מסוימת ללכת לקיצון השני ולעשות הפוך ממה שהוא רגיל. בצד זה הוא אמר שחשוב לבצע כושר גופני באופן שיאמץ אותנו קצת מעל המאמץ היומיומי ובעיקר לשעשוע הנפש. כלומר, כן להביא את הגוף למאמץ לא רגיל, כזה שהדופק עולה והשרירים מורגשים בו, אבל לא להתאמץ מדי במהלך האימון, או כמו שהייתי אומרת למתאמנות שלי: ״לא להגיע למצב שצריך להזמין לכן אמבולנס שיפנה אתכן מהסטודיו״.

ברוח דברי הרמב״ם נתתי לשכנה שלי את העצה הבאה: ״אני מאמינה שכל אדם בנוי להתחבר ולאהוב תנועה. אם נסתכל על הילדים שלנו נראה שהם לא מצליחים לשבת רגע אחד בשקט, הם נעים כל הזמן. למה? גם כי יש בהם חיות מאוד גבוהה ואנרגיה שמבקשת ביטוי וגם כי אף אחד לא שם להם תווית על מהות התנועה בחייהם. אף אחד לא אמר להם ׳אתה חייב לנוע כדי לרזות׳ או ׳אם לא תנוע באופן הזה והזה אז תשמין ותתנוון׳. באותו האופן, גם אנחנו צריכים לחזור ולהתחבר לתנועה כמו ילדים ולמצוא את הפעילות שמשעשעת ומשמחת אותנו, ולהוריד את התווית הזו שרק ככה ארזה ואם לא אעשה את זה אז נידונתי לחיות בגוף עצלן ורפוי״.

שאלתי את השכנה שלי מה היא אוהבת לעשות וגיליתי שמעבר לקריאה, שינה ובילוי עם חברות היא גם אוהבת מאוד לנקות את הבית ומסוגלת לעמול שעות כדי לסדר ולבשל לבני ביתה. זה משמח אותה. ״אם ככה, את אוהבת תנועה. זו תנועה שאת יודעת בדיוק מה תרוויחי ממנה ולכן את מסוגלת לעשות אותה שעות וגם כמה פעמים בשבוע״. היא קצת השתכנעה אבל לא לגמרי.

בשלב הבא פרסתי בפניה מגוון רחב של פעילויות שאפשר לבצע ולא בהכרח ארוזות באריזה המוכרת של אימון כושר בסטודיו או במכון הכושר. ״אפשר לרקוד, אפשר לשחק בכדור, אפשר לשחות, אפשר להרים משקולות או להניע את הגוף על המזרן, זה יכול להיות גם אימון של עשר דקות בלבד״. היא הופתעה. ״עשר דקות? זה מה שיביא לי תוצאות?״ עשר דקות, פעמיים או שלוש בשבוע זה הרבה יותר ממה שהיא מבצעת כרגע והסיבה לכך היא בעיקר התווית שהיא שמה לעצמה על נושא הכושר והמוטיבציה הנמוכה שלה שנובעת מהשאיפה ליעדים לא ריאליים.

״את מסוגלת להתחייב לשניים או שלושה אימונים בשבוע של עשר דקות בלבד?״ שאלתי אותה. ״נראה לי שכן״ היא ענתה, מהוססת אחרי שהבנו שהפעילות שהיא הכי מתחברת אליה בשלב זה היא ריקוד, מצאתי לה כמה סרטוני יוטיוב של עשר דקות שהיא יכולה לעקוב אחריהם בקלות ולרקוד עם המדריכה בסרטון וביקשתי ממנה לקחת את הפלאפון שלה ולשריין את אותם האימונים בלו״ז שלה לשלושת השבועות הקרובים. ״אחרי שתעשי את זה כמה פעמים את תגלי שזה אפשרי. המוטיבציה שלך והסיפור שאת מספרת לעצמך כרגע עלייך ועל כושר הם הדבר הכי חשוב בשבילי בתור התחלה. התוצאות יגיעו בהמשך, בזה אין לי ספק. אבל כרגע חשוב לי שתגלי סיפור אהבה חדש בינך לבין עולם התנועה״ היא הסכימה ויצאה לדרך.

בעוד כמה שבועות אגלה אם התכנית שלנו עבדה. אני מאוד מקווה שהיא תצליח גם עבורה, כי אלה העקרונות שעד היום עובד עבורי. בכל פעם שהמוטיבציה שלי להתחבר לתנועה נחלשת, אני מנסה משהו חדש, מספרת לעצמי סיפור חדש עליי, על תנועה ועל כמה טוב היא תביא לחיי, וחוזרת למסלול. לרוב זה אכן קורה עם אימון קצר של עשר דקות בלבד פעמיים-שלוש בשבוע, שמוביל לתוצאות טובות ומשמחות.