נפילת אסד - איום קיומי או הזדמנות היסטורית?

זה קרה במהירות הבזק. כמו אבן דומינו שבבת אחת מפילה בניין רעוע, כך התערערות המצב במזרח התיכון בשנה האחרונה נתנה למורדים בסוריה את ההזדמנות שכל כך חיכו לה. לאחר 54 שנים של דיכוי המונים ושלוש עשרה שנה של מלחמת אזרחים אכזרית - אסד נמלט עם הזנב בין הרגליים. אך במזרח התיכון, נפילת משטר אינה בהכרח הבטחה לעתיד טוב יותר. התסריט ההיסטורי מלמד אותנו שמשטר אכזרי אחד מוחלף לעיתים קרובות במשטר קיצוני אחר. אמנם איראן וציר הרשע מאוימים מהכוחות הסונים שמרדו באסד, אך גם עבורנו הם לא שכנים ידידותיים מהסוג שנשמח לקפוץ לשבת איתם על כוס קפה. 

לתוך האי וודאות שאנו מצויים בה, התווסף גורם חדש של אי וודאות ממזרח. אך נראה שבינתיים עם ישראל כבר התרגל להתמודד עם חוסר וודאות, ואחרי השביעי באוקטובר - ניתן לקוות שהצבא מכין את עצמו לכל הפתעה. ובכל זאת, דווקא בגלל הפחד והסכנות, חשוב לזהות ולנצל את ההזדמנות הגנוזה בתוך האנרכיה. בספרו אורות המלחמה, הרב קוק אומר:״כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים (= כריתת עריצים), הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור (= קול החופש) נשמע בארצנו...ואחר כך, כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה״.

הביטוי ״כוח המשיח״ מבטא את הרעיון הרוחני שניתן לעשות שינוי חיובי בעולם. כאשר הרב קוק כותב ״לפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה״, הוא מתכוון שככל שהמלחמה קשה ועצימה ומכאיבה יותר – כך גם פוטנציאל השינוי שבה גדול יותר. כדי לזהות את הפוטנציאל החיובי החבוי במעמקי המלחמה, יש צורך במבט חודר שמסוגל להתעלות מעל הסבל והכאב שהיא גורמת. אמנם קשה, אם לא בלתי אפשרי, לזהות זאת בזמן שאנו שרויים בעיצומם של חורבן ושכול – אך ההיסטוריה מלמדת כי ההרס הוא לעיתים שלב בלתי נמנע בתהליך של עיצוב מציאות חדשה ובנייה מחודשת. היסטורית, מלחמות גדולות תמיד היו זרז לשינויים דרמטיים. המהפכה הצרפתית פתחה את השער לשוויון זכויות באירופה, מלחמת האזרחים בארה"ב הובילה לביטול העבדות, ומלחמת העולם השנייה הביאה להכרה עולמית בחשיבות זכויות האדם. מתוך ההרס האדיר, צמחו הזדמנויות לשיקום ולצמיחה.

קהלת: להבין את המחזוריות של החיים

ספר קהלת מביע את הרעיון הזה בשירה נוגעת ללב:״ לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם (= גם לדברים החיובים וגם לדברים השלילים בחיים יש תפקיד משמעותי). עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת (= לנטוע) וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא (=להתרפא) עֵת לִפְרוֹץ (= להרוס) וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד (= להתאבל) וְעֵת רְקוֹד (=לרקוד)... עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת (= לשתוק) וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם״. תמיד כשאני קורא את הפסוקים הללו, אני חושב על העצים העצובים והמפוחמים שנותרו לאחר שריפת הכרמל. באותו זמן לא היה אפשר לראות את זה – אך רק היה צריך קצת זמן כדי שכל השחור של השריפה ייוולד מחדש לצמחייה רעננה וחזקה מאי פעם. החיים נעים במעגלים של הרס ויצירה- זהו טבע העולם. לא בכדי הפסוקים מסתיים במילה ״שלום״ – חכמת היהדות מעולם לא איבדה את התקווה שניצחון הטוב יגיע, והשלום מחכה בסוף המלחמה.

במזרח התיכון, טלטלות פוליטיות ושינויים במאזן הכוחות עשויים להיראות כמאיימים בטווח הקצר. אין ספק שהשינויים הללו יעמידו אותנו בפני אתגרים לא פשוטים, אך בטווח הארוך הם טומנים בחובם הזדמנות לבנייה מחדש ולעיצוב מציאות חדשה, כזו שקשה היה לדמיין בעבר. התמוטטות משטרו של אסד פותחת צוהר לשאלות עמוקות על הכוחות הפועלים בזירה ועל האחריות שלנו כלפי הדורות הבאים בעיצוב המצב החדש. כדי להבטיח שהמציאות שתיווצר תשרת את האינטרסים שלנו, יש צורך בראייה מפוכחת, תעוזה ויכולת לפעול בטיימינג הנכון ובמדוייק.