הפייק ניוז על זאב רווח: מקרה פרטי עם מסר חשוב

שוב פעם, שמועות שקר התרוצצו ברשתות בנוגע למצבו הבריאותי של השחקן זאב רווח, והפעם הן ״קבעו״ את מותו. למרבה המזל, אשתו של השחקן ישבה וצפתה בטלוויזיה לצד בעלה באותו זמן ומיהרה להודיע לקרובים ולמשפחה שמדובר בפייק ניוז. מקרה זה מצטרף לעוד אינספור תופעות חוזרות של שמועות כזב שרצות ברשתות, לעיתים בלי שאיש יודע מה מטרתן. אך השפעתן של מילים אינה דבר שיש להקל בו ראש. גם כשמדובר בשקר קטן, למילים יש את הכוח לבנות או להרוס – תלוי איך בוחרים להשתמש בהן.

 בחכמת היהדות מיוחסת חשיבות עליונה לדיבור אמיתי וכנה. כך נאמר בספר במדבר: ״אִישׁ כִּי-יִדֹּר נֶדֶר לַה׳, אוֹ-הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל-נַפְשׁוֹ--לֹא יַחֵל, דְּבָרוֹ (= אם אדם נשבע או נדר לעשות או לא לעשות משהו – אסור לו לחלל את הדיבור שלו): כְּכָל-הַיֹּצֵא מִפִּיו, יַעֲשֶׂה״. דיבור אמיתי יוצר בסיס לאמון, ובכך הוא מניח את היסודות לשיתוף פעולה ולסולידריות חברתית – ערכים החיוניים להתפתחות חברה בריאה ומלוכדת.

 כדי להבין עד כמה מילים משפיעות, אפשר לשוב לאחד הסיפורים המרתקים במקרא, בו מככבות שתי דמויות עיקריות - שאול המלך ויונתן בנו. במהלך מרדף אחרי הפלשתים, שאול נשבע שכל מי שיטעם אוכל לפני רדת הערב – יומת. יונתן, שלא שמע על הפקודה, טעם מעט דבש. שאול, בנחישותו לדבוק במילה שנאמרה, היה מוכן להקריב את בנו למען קיום דבריו. רק בזכות התערבות העם נמנע האסון. מקרה קיצוני שכזה מעורר שאלה מהותית: מדוע נחשבה המילה לכל כך מחייבת? התשובה נעוצה בהבנה עמוקה שהייתה קיימת בימי קדם: מילים אינן רק צלילים חולפים באוויר, אלא כוח ממשי שמסוגל להשפיע על המציאות ולעצב את העולם שסביבנו.

מה הופך את הדיבור לכלי כה משמעותי?

ההבדל בין האדם לבין שאר היצורים בטבע, לפי חכמת היהדות, טמון בדיבור. בספר בראשית נכתב: ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה״. רש״י מפרש את הביטוי ״נפש חיה״ בספר ומסביר: ״אַף בְּהֵמָה וְחַיָּה נִקְרְאוּ "נֶפֶשׁ חַיָּה", אַךְ זוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּה שֶׁבְּכוּלָּן, שֶׁנִּתּוֹסַף בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר״. דעה היא הכלי הפנימי שמאפשר לנו לחשוב ולהבין, ואילו הדיבור הוא האמצעי להפוך את הדעה לגורם המשפיע בעולם החיצון. יחד, שני הכוחות הללו מעניקים לאדם את היכולת לבחור בין טוב ורע ולעצב את המציאות סביבו. המילים שאנו אומרים אינן נעלמות. הן משפיעות עלינו, על אחרים, ועל הדרך שבה אנו תופסים את המציאות. כשאנחנו מדברים דברי אמת, אהבה ודאגה, אנו יוצרים סביבה טובה ובריאה יותר של אנשים טובים ואכפתיים. אך כשאנחנו מנצלים את כוח הדיבור לרעה, כמו בפייק ניוז או לשון הרע, אנו מחבלים בנפשות של אחרים – והנזק חוזר אלינו ואל הסביבה כולה כמו בומרנג.

פייק ניוז – כשדיבור הופך לכלי נשק

פייק ניוז הוא אולי אחת הדוגמאות הבולטות לכוח ההרסני של מילים. כאשר מופצת שמועה שקרית, הנזק שלה מתגלגל הלאה והלאה – אפילו אחרי שהאמת נאמרה. אנלוגיה פשוטה ממחישה זאת: המילים שלנו הן כמו ריח. אם מדובר בסיגריות, הריח יכול להיות רעיל ולהישאר באוויר זמן רב אחרי שכיבינו את הסיגריה. אך אם מדובר בבושם, הריח מתפשט בצורה חיובית ומשמח את הסביבה. כך גם המילים שלנו – הן יכולות להרעיל את האווירה או לטהר אותה. המקרה של רווח מלמד אותנו על הצורך באחריות בדיבור – במיוחד בעולם שבו המילים מופצות בלחיצת כפתור. מילה אחת, כשהיא נאמרת או נכתבת ללא מחשבה, יכולה לחרוץ גורלות. חכמת היהדות מזהירה מפני כוחו של הדיבור, במיוחד כשמשתמשים בו לרעה. לשון הרע, רכילות ודיבור שקרי מסוגלים לגרום לנזקים עמוקים שקשה לתקן.

אחריות על הדיבור – בידיים שלנו

המילים הן כלי רב-עוצמה, ועם כוח גדול באה אחריות גדולה. כדי שהשיח שלנו יהיה מכבד ומקדם, עלינו לשקול כל מילה שאנחנו אומרים, להבין את המשמעות שלה, ולוודא שהיא תורמת ולא פוגעת. הפייק ניוז על זאב רווח מזכיר לנו עד כמה קל להפיץ שקרים, אך גם עד כמה חשוב לבחור אחרת. בסופו של דבר, הדיבור שלנו הוא אחת הדרכים החזקות ביותר להשפיע על המציאות. הבחירה בין דיבור בונה להרסני היא בידינו.