מה הופך את החבר שלי לכזה מצליחן?

שאלה: יש לי חבר שגדל אתי, היינו יחד כמעט בכל המסלול, מהתיכון, דרך יחידת המודיעין בצבא ויחד באוניברסיטה במסלולים דומים. אני מתבונן כאילו מהצד, וחושב: הבחור הזה משיג כל תפקיד נכסף, מצליח בכל מה שהוא עושה. לא שחסר לי משהו, אבל אצלי, איכשהו, זה לא עובד. יש איזה מרכיב של הצלחה בחיים, שאני מרגיש שלא השגתי. יש אנשים שאומרים שהכל מזל, אבל זה מדויק מכדי להסביר הכל במזל. אני שמח בשבילו, אבל שואל אם יש משהו חשוב שאני לא יודע...

תשובה: יש כמה פרקים בתנ"ך, החל מפרשת וישב (בראשית ל"ז) שמגלים לנו, ברמז, את הסוד הזה. זוכר את הסיפור של יוסף ואחיו? אחרי שאחיו זורקים אותו לבור, מתוך קנאה בהצלחתו הגדולה, ואחרי שהם מוכרים אותו לעבד, הוא יורד למצרים, ועובד בבית אחד השרים. האם הוא היה ממורמר? בוודאי. חרב עליו עולמו, כשאחיו בגדו בו והוא ננטש מבית אביו ומארץ מולדתו. אין לו דרך לחזור הביתה. הוא לבד במצרים, עבד חסר תקווה. אבל התורה מספרת עליו שם "ויהי איש מצליח". הוא מצליח למרות הכל.

האדון ראה שיש ברכה בכל מה שהוא עושה, ו"הפקיד אותו בביתו". הוא הממונה על הכל שם, האמון בו מלא. והצלחה גוררת הצלחה – הבית והשדה הולכים ומתברכים בגלל יוסף, הכל מתעצם.

בשיא הצלחתו מעלילים עליו עלילת שוא של אונס, ושם לא שואלים הרבה שאלות, אין משפט, פשוט זורקים אותו לכלא לזמן בלתי מוגבל. אני מתאר לעצמי את הרגשת האכזבה, שוב נבגדות ע"י האנשים שבהם השקיע כל כך הרבה. הוא שוב נופל ממעמד רם ונישא אל בור בלי תחתית ובלי מוצא. הוא היה ממורמר? כן. הוא יכול היה להתייאש, בצדק רב. אבל גם שם בכלא הוא נושא חן בעיני שר בית הסוהר, והא מתמנה לנהל שם הכל. הוא אסיר מיוחד. כתוב עליו –"ואשר הוא עושה א-דוני מצליח". הוא איש של הצלחה, ומודגש שנותנים בו אמון מלא בעיניים עצומות. אבל מה כל זה עוזר לו, כשהוא בכלא? יש לו הכל ואין לו את הדבר הכי חשוב – החופש. בסוף הוא יוצא אל החופש בזכות פתרון חלומות לאסירים, הסיפור ארוך וידוע, הוא לא סתם יוצא לחופשי אלא מתמנה להיות המשנה למלך. הוא מתמנה להיות שר האוצר המוצלח המנהל את כל מצרים בשעת הצלחה ובשעת משבר. בסוף הוא מצליח להציל את העולם כולו מרעב.

איך זה עובד? מה יש לו במנוע הפנימי שאין לרוב האנשים? מה הופך אותו ל"איש מצליח", לסיפור של הצלחה בכל מה שהוא שם עליו את ידיו? איך הוא לא נשבר ממצבו הקשה?

שורש המילה הצלחה מככב שם. מכיר את הביטוי "לצלוח את הכנרת"? וחיילי צה"ל ''צלחו את התעלה'' במלחמת יום כיפור? לצלוח זה לחצות את המים מצד לצד. באופן פשוט וטבעי זה לא עובד. אדם לא אמרו לעבור במים עמוקים, הוא יטבע. הצליחה היא כאילו לרחף מעל הבעיות, מעל המחסומים. נאמר על יוסף: "והוא נער", כשהוא היה בן 17. אבל שר המשקים אומר עליו, גם בהיותו בן 30 – "ושם איתנו נער עברי". מה זה להיות נער? בפירוש החסידי "שפת אמת", (וישב, שנת תרנ"ו) מוסבר שהנערות היא העדר קביעות, חוסר יציבות, אור וטוב שמדלגים על מסגרות מסודרות.

מוזכר בתנ"ך שכל מקום שיוסף הגיע אליו היה לו חן, שכינה הייתה עליו ועמו. הוא מצא חן וחסד בעיני שר בית הסוהר, והוא כובש גם את לב פרעה במפגש הראשון, כשפרעה אומר לעבדיו (בראשית מ"א, ל"ח) – "הנמצא כזה איש אשר רוח א-להים בו"? מה הם ראו בו? מבט של אדם עם משהו מעבר, מבט מדלג קשיים, שלא לוקח את הקשיים ברצינות, שיודע להעביר נושא כשנתקעים. האיש המצליח, אומרת לנו התורה, הוא זה שיודע לצלוח ולרחף מעל הקשיים, מעבר להתמודדות הישירה איתם. יש בו משהו שמסרב לאבד את התמימות הנערית, שעל פיה, אין בעיות אמתיות וכל דבר הוא פתיר. זו גישת חיים. הוא מוזכר על ידי אחיו כ"בעל החלומות", משהו מתערבב אצלו בין חלום למציאות. החלום מדלג אותו קדימה בזמן. מודגש שם שכולם סמכו עליו ונתנו בו אמון. משר הטבחים ושר בית הסוהר, עד האמון של פרעה במינויו לנהל מדינה!

על מי אנשים סומכים? על מי שיודע להוציא עגלה תקועה מהבוץ, על מי שמרחף קצת יותר גבוה מהמציאות שבה בני אדם נתקעים בדרך כלל. זהו החן. הוא נראה תמיד יפה תואר ויפה מראה, כי זה משקף את המתחולל בקרבו. אי אפשר לשקר בזה, וזה מה שהוא משדר.

סיפר לי אחד מזקני תל-אביב, שאחרי מלחמת העולם הראשונה הוא ניהל משרד בווינה, שעסק בבנייה מחדש של עולם התורה היהודי שחרב בימי המלחמה. הוא נפגש שם עם אחד ממנהיגי העולם היהודי, שמכונה "חפץ חיים" על שם ספרו. ה"חפץ חיים" ביקש ממנו להנהיג ברכה מיוחדת בין הפעילים, והיא "צלח ורכב", מבוססת על הפסוק (תהלים מ"ה, ה'): "וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת...". מה המשמעות? לצלוח מעל כל הקשיים, להסתובב בעולם כאילו אתה רוכב ולא הולך, אתה מתבונן קצת מעל, גם במונחי הזמן. אתה לעולם לא רק "נכנס לבעיה כדי לפתור אותה", כי אז אתה שוקע באינספור פרטיה. אגב, הוא סיפר שהנוסח הזה לא צלח... לא תפס. למה? כי אלו מילים קשות ומוזרות, אבל אולי גם בגלל שרוב העולם לא צולח בעיות, לא מדלג מעליהן לגדה האחרת.

האם אתה מזהה משהו מזה אצל החבר שלך? אם כן, כנראה שזה הסוד!