מדוע כדאי לנו להשתמש בצמחי מרפא?

אנו נתקלים בצמחי מרפא בכל מקום בו אנו מסתובבים – בגינה, ברחוב, ואפילו במטבח, אבל רובנו לא ממש יודעים ומבינים איזה אוצרות יש לנו מתחת לאף.

צמחי המרפא משמשים כתרופות כבר אלפי שנים, ועד לפני עידן הרפואה הקונבנציונאלית, הן היחידות שהיו בשימוש. עם הזמן, ככל שהתפתחו המדע והטכנולוגיה, למדו החוקרים כיצד לבודד חומרים פעילים בצמח, ובכך לזקק את יעילותו באופן משמעותי. אך, אליה וקוץ בה. כאשר הגוף מקבל תרופה בעוצמות גבוהה מידי, הוא אינו מגיב טוב. מטופלים שקיבלו את החומר המזוקק, לא רק שלא החלימו, מצבם החמיר.

לקח זמן עד שהבינו שעדיף לתת את הצמח שלם - כפי שהוא, כאשר הוא מכיל בתוכו את מגוון הרכיבים הפעילים בצמח, במינון נכון ומדוייק לאדם ולמצבו, ורק כך הן מועילות ומרפאות ללא תופעות לוואי.

יתרון משמעותי נוסף שיש לצמחי המרפא, בניגוד לתרופות הכימיות, הוא שהן אינן יוצרות תלות, וניתן להפסיק את נטילתם בכל עת.

באיזה מצבים מטפלים צמחי מרפא?

לא כולם יודעים, שצמחי מרפא אינם מיועדים רק לגוף, אלא גם לנפש, והם מקלים ומסייעים מאד במצבי לחץ, סטרס מתמשך, הפרעות קשב וריכוז, דיכאון ובעיות שינה, ומביאים לאיזון באופן טבעי ונעים. 

בנוסף, הם מסייעים בריפוי והקלה משמעותית של בעיות רפואיות שונות, כגון בעיות פוריות, תופעות גיל המעבר, נשירת שיער, מחלות עור, דלקות, בעיות עיכול שונות ומגוונות, מיגרנות, כאבים אורתופדיים, סוכרת, כולסטרול גבוה, לחץ דם, עודף משקל, מחלות אוטואימוניות, וכן חולשה חיסונית, עייפות מתמשכת ועוד.

איך זה בעצם עובד?

הצמחים מנצלים את אנרגית השמש באופן ישיר, ומייצרים באמצעותה מרכיבים שונים בהם הצמח משתמש לצרכיו.
המרכיבים משמשים עבור הצמח כמקור לאנרגיה, ומעניקים לו יכולת עמידות והישרדות בעולם של מיקרובים ומזיקים.

הצמחים מכילים קבוצות רבות של חומרים טבעיים שונים (שכפי הנראה לא יאמרו לכם כלום), כמו: פלאבנואידים, קומרינים, חומצות שונות, טרפנים, ספונינים, אלקלואידים, שמנים נדיפים ועוד. חומרים אלו אחראים לפעילות הפיזיולוגית של הצמח, והם המעניקים לו את הטעמים, הריחות, הטמפרטורה וכיוון התנועה שלו.

מחקרים הנערכים בימינו תורמים להבנת מנגנון הפעולה של כל אחד ממרכיבי הצמח, כאשר הם תומכים ומאששים את הידע העצום שנתקבל מהרפואה האלטרנטיבית המסורתית, אשר תועדה ונשתמרה דור אחר דור.

 קצת היסטוריה

בעבר, דרכי ההכנה של תרופות מצמחי מרפא היו פשוטות וביתיות.
הדרך הפשוטה ביותר היתה חליטה או מרתח (הרתחת הצמח במים). היו קוטפים את הצמח בעונה המתאימה, מייבשים, טוחנים או כותשים אותו, וכך הצליחו לשמרו עם סגולותיו הרפואיות עד לעונה הבאה.
בימינו, עדיין משתמשים במרתחים וחליטות, אך הודות לטכנולוגיה המתפתחת, אנו נהנים משיטות מיצוי נוספות, נוחות יותר לשימוש, כגון: אבקות, כמוסות, מיצויים נוזליים, סירופים, משחות, קרמים ואינהלציות ועוד.

צמחי המרפא תופסים מקום של כבוד בספריית הרפואה הסינית, בהם מרשמים ורקיחות שונים, שנכתבו לפני מאות שנים ועדיין מצויים בשימוש עד ימינו.

אף במקורות היהודיים מופיעים צמחי המרפא, והם מוזכרים בהקשרים שונים הן בתנ"ך והן בתלמוד. אחד המקורות המלמדים על כוח הריפוי שניתן בעלים מופיע בספר יחזקאל בפרק מ"ז, פסוק י"ב: "...והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה". לפסוק ניתנו פירושים שונים, אך המפורסם שבהם מלמד, שכפי שפירות העץ ניתנו מאכל לאדם, כך עליו ניתנו עבורו לרפואה, וככל שיעמיק ויחקור, יגלה את סגולותיו הרפואיות של כל עלה ועלה לבעיותיו השונות.