טעימה ממנהרת הזמן: כך התגלתה תעודה נדירה ביותר מימי בית ראשון, בת 2,500 שנה

הודות למבצע מודיעי משותף, הצליחו היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, בשיתוף פרופ' שמואל אחיטוב (חתן פרס ישראל למקרא), ובסיוע משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת, להשיב אל ישראל תעודה נדירה מימי בית ראשון.

מדובר בתעודה הכתובה על גבי פפירוס (סוג קדום של נייר, שיוצר מצמח הגומא), מתקופת בית ראשון, בכתב עברי קדום. פפרירוס מתקופת בית ראשון נחשב לנדיר במיוחד. ד"ר ג'ו עוזיאל, מנהל יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, מסביר: "אנחנו מכירים ממצאים רבים, בהם אוספי אוסטרקונים (תעודות שנכתבו על גבי חרסים), וטביעות חותם שהתגלו במרכזים עירוניים שונים - כולל ירושלים, בירת הממלכה. אולם, תעודות העשויות חומרים אורגניים – כגון פפירוסים, לא השתמרו כמעט בכלל. כדי לסבר את האוזן – מימי בית שני, יש לנו אלפי קטעי מגילות. אבל מימי בית ראשון – יש אך ורק שלוש תעודות, כולל זו האחרונה. כל תעודה כזו, שופכת אור נוסף על האוריינות והמנהל של ימי בית ראשון".

צילום: רשות העתיקות, יולי שוורץ

התעודה המדוברת כוללת ארבע שורות קטועות, ובראשיתה מופיעות המילים "לישמעאל תשל[ח]...".

ברשות העתיקות ניסו לפענח מיהו אותו ישמעאל. פרופ' שמואל אחיטוב מסביר ששם זה היה שם נפוץ בתקופת המקרא, והופיע רבות בימי בית ראשון, בין היתר, כשמם של פקידים במנהל ממלכת יהודה. כפי הנראה, תעודה זו שימשה כאישור משלוח מאת פקיד כלשהו בשם ישמעאל אל המלך, או מאת המלך אל ישמעאל.

גילוי התעודה

באיזה אופן נודע על קיומה של התעודה וכיצד הגיעה לידנו?

הכל החל בפטירתה של חוקרת הכתב העברי, ד"ר עדה ירדני ז"ל, ביוני 2018. כתב יד אשר עליו עמלה רבות, ואותו לא הספיקה לסיים, הועבר לידי פרופ' שמואל אחיטוב, לצורך קידום הבאתו לדפוס. כשבדק אחיטוב את כתב היד, הופתע לגלות כי מופיע בו תצלום ופענוח ראשוני של תעודה נדירה מימי בית ראשון - תעודה מסתורית, אשר לא הייתה מוכרת עד אז. אחיטוב נפעם מהתגלית, והחל, יחד עם היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, במבצע מודיעיני לאיתור מחזיק הפריט ומיקומו.

הפעולה המודיעינית צלחה והם איתרו את מחזיק הפפירוס - תושב מונטנה בארה"ב. אותו אדם סיפר, שהפפירוס ניתן לאמו בשנת 1965, בעת ביקורה בארץ ישראל, על ידי יוסף סע'אד, ממוזיאון רוקפלר בירושלים, ומחליל איסכנדר קנדו, סוחר עתיקות מבית-לחם (אשר מכר בעבר אלפי קטעי מגילות ממדבר יהודה). התיירת חזרה מביקורה בישראל, ואכסנה את הפריט המיוחד במסגרת זכוכית.

צילום: רשות העתיקות, יולי שוורץ

במטרה לשכנע את מחזיק התעודה להעבירה לידי ישראל, הוזמן למעבדת השימור של יחידת מגילות מדבר יהודה של רשות העתיקות. לאחר הביקור התרשם והשתכנע כי אכן זהו המקום הראוי ביותר לשימור תעודה נדירה זו.

יחידת המגילות של רשות העתיקות החלה בטיפול בתעודה העתיקה, וזו עברה צילום במערכת המולטי ספקטרלית החדשנית, אשר משמשת לתיעוד וניטור מגילות. על מנת לבדוק את אמינותו של הפריט, שלחה היחידה דגימה מהפריט לבדיקת תיארוך במכון ויצמן. הבדיקה איששה את הסברה, כי אכן מדובר בתעודה משלהי תקופת בית המקדש הראשון - מה שאומר שהיא בת לפחות 2,500 שנה.