לא לפחד לעלות על הכביש אחרי תאונה: כך מתמודדים עם חרדה מטראומה

חרדה אחרי טראומה יכולה להתבטא במגוון תסמינים, כולל תחושת פחד מתמשך, הימנעות ממצבים שמזכירים את האירוע הטראומטי, ובעיות בתפקוד יומיומי. בגישה הפסיכולוגית, מעבר לשיטות כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ניתן להסתמך גם על טיפולים כמו תרפיה דינמית קצרה וEMDR (עיבוד מחדש והקהיית רגישות באמצעות תנועות עיניים). תרפיה דינמית קצרה מתמקדת בהבנת שורשי החרדה וביצירת שינוי באמצעות תובנות שמקורן בהבנת הקשרים הלא מודעים בין רגשות לאירועים מהעבר. מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן הראה שיפור ניכר בתסמיני חרדה בקרב מטופלים שקיבלו תרפיה דינמית קצרה. EMDR היא שיטה שנועדה לעזור למוח לעבד זיכרונות טראומטיים באופן כזה שהם פחות מטרידים, ומחקרים הראו שהיא יכולה להביא לשיפור משמעותי בקרב מטופלים הסובלים מחרדה פוסט טראומטית.

בפסיכיאטריה, מעבר לשימוש בתרופות כמו SSRIs, ניתן לשקול גם טיפולים חדשניים כמו טיפול בגרייה מגנטית טראנס-גולגולתית (TMS) וטיפול בפסיכדליה מבוקרת. TMS הוא טיפול לא פולשני המשתמש בשדה מגנטי כדי לגרות את תאי המוח ולשפר את תפקודם. מחקרים שנערכו באוניברסיטת קולומביה מצאו שטיפול ב-TMS יעיל בהפחתת תסמיני חרדה אצל אנשים שלא הגיבו היטב לטיפולים תרופתיים. הטיפול בפסיכדליה מבוקרת, בעיקר באמצעות חומרים כמו פסילוסיבין, מתחיל להיחשב ככלי מבטיח לטיפול בחרדות קשות, כאשר מחקרים ראשוניים מראים תוצאות חיוביות בהפחתת חרדה.

מבחינה סוציולוגית, מעבר לתמיכה חברתית מסורתית, ניתן להצביע על גישות נוספות כמו בניית קהילה חדשה ומעורבות בפעילויות חברתיות שיקומיות. בניית קהילה חדשה מאפשרת לאדם ליצור מעגלים חברתיים תומכים שיכולים לסייע לו להשתלב מחדש בחברה ולהתמודד עם החרדה. מעורבות בפעילויות חברתיות שיקומיות, כמו התנדבות או הצטרפות לקבוצות ספורט, תורמת לשיפור תחושת השייכות ולהפחתת החרדה. מחקרים שבוצעו באוניברסיטת חיפה מראים כי אנשים שהשתלבו בפעילויות חברתיות חוו ירידה משמעותית בתסמיני החרדה.

מבחינה ביולוגית והורמונלית, מעבר לפעילות גופנית וטכניקות הרפיה, ניתן להמליץ גם על דיאטה מאוזנת עשירה באומגה 3 ותוספי מזון מותאמים. אומגה 3, הנמצאת בדגים שומניים ובזרעי פשתן, ידועה כבעלת השפעה מרגיעה על המוח, ומחקרים הראו כי היא יכולה להפחית חרדה. תוספי מזון כמו מגנזיום וויטמין B6, המשפיעים על מערכת העצבים, יכולים גם הם לתרום לשיפור מצב הרוח והפחתת החרדה. מחקר שנערך במכון וולקני הראה כי תוספת של מגנזיום וויטמין B6 יכולה להקטין את רמות הקורטיזול בגוף ולהפחית את תחושת החרדה.

המדע החברתי משלב מספר תחומים במטרה להבין את ההשפעות של חרדה אחרי טראומה על חיי היומיום של האדם. מעבר לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו הדמיות מוחיות, אפשר לשלב גם העצמת התובנה העצמית וחיזוק תחושת המשמעות והערך העצמי. העצמת התובנה העצמית, באמצעות כלים כמו יומנים אישיים או כתיבה רפלקטיבית, מסייעת לאדם להבין את מקורות החרדה ולמצוא דרכים להתמודד איתה. חיזוק תחושת המשמעות והערך העצמי נעשה על ידי מציאת מטרה חדשה בחיים או מעורבות בפעילויות שמעניקות לאדם תחושת משמעות. מחקרים מראים כי מציאת תחושת משמעות בחיים משפרת את היכולת להתמודד עם טראומות ולהפחית את החרדה.

ספרות חז"ל מתייחסת גם היא לתחושת החרדה ולהתמודדות עמה. אחת הדוגמאות הבולטות היא מאמרם של חז"ל בברכות "אין מרננים אלא בלב שמח" – כלומר, ההסחת דעת, החיפוש אחר שמחה ואמונה הם כלים מרכזיים בהתמודדות עם חרדה. הרמב"ם בספרו 'מורה נבוכים' מציין כי הבריאות הנפשית והפיזית קשורה באופן ישיר לאיזון פנימי ולהתנהגות מוסרית, והדבר מתקשר ישירות לצורך בטיפוח הרגלים חיוביים ותמיכה חברתית. רעיונות אלו משתקפים בגישות המודרניות, המדגישות את חשיבות האיזון הפנימי והתמיכה החברתית כבסיס להתמודדות עם חרדה.

התמודדות עם חרדה אחרי טראומה מחייבת שילוב של גישות מדעיות ומעשיות מגוונות, לצד הבנת ההיבטים הנפשיים והחברתיים של האדם. באמצעות שילוב גישות פסיכולוגיות, פסיכיאטריות, סוציולוגיות, ביולוגיות וחברתיות, לצד התובנות מספרות חז"ל, ניתן לספק את הכלים הנדרשים להתמודדות מוצלחת עם החרדה ולשיפור איכות החיים. כלים אלו לא רק מאפשרים התמודדות עם החרדה, אלא גם תורמים להתפתחות האישית והחברתית של האדם.