רות

לנדסברג מסביר מה מניע אותו: "שני דורות מעלינו לא חלמו שיום יבוא והם יוכלו להגן על אחיהם. אחרי שנה קשה, הגיעה העת להחזיר את הכבוד לעם ישראל". מה שמניע אותו הוא העובדה שהוא רואה את עצמו כחלק מסיפור גדול יותר

הסדרה החדשה של חנוך דאום, "החיים הם תקופה קשה," לוקחת אותנו למסע מפתיע ומלא ניגודים אל תוך עולמו האישי והרגשי של היוצר, שכולל לא מעט הומור עצמי, תובנות חיים עמוקות, וגם עיסוק בכאב ובקשיים שהחיים מזמנים לכולנו. דאום, שמזוהה זה מכבר עם כנות חסרת פשרות, מצליח לגעת בלבבות של רבים, ולא סתם

ישראלים רבים מצלמים את הפצצות המעופפות הללו מתוך אשליה של ביטחון; בניגוד לרקטות, הכטב"מ איטי ואפשר לראות לאן הוא מתקדם. אך גובה הטיסה, דפוסי הצלילה למטרות וערמומיות חיזבאללה שמים את מי שמצלם בסכנה איומה

אם יש לאדם עסק, הוא מחשב חשבונות כל הזמן כדי לוודא תפקוד תקין של העסק, התקדמות, עמידה ביעדים ועוד. אך כמה פעמים בחיים יצא לנו לשבת עם עצמנו ולחשוב באופן מסודר: מה המטרות שלי בחיים כבן אדם? האם אני עומד ביעדים מבחינת התפתחות אישית, אתית ורוחנית? האם התקדמתי בשנה האחרונה?

בעידן שבו העולם משתנה במהירות רבה יותר מאי פעם, נדרש מאיתנו לפתח כלים להתמודד עם מתח ואי ודאות. משברים גלובליים כמו מגפות, שינויים אקלימיים ומלחמות כלכליות מגבירים את הלחץ המוטל על הפרט ועל החברה כולה. עם זאת, ניתן לפתח כלים לחיזוק החוסן האישי והחברתי, ולאמץ דרכים לשמור על איזון נפשי גם כשנדמה שהעולם סביבנו מתמוטט

תחקיר מדאיג חושף את הפופולריות של תכנים נאציים בטיקטוק, עם עשרות אלפי סרטונים ומיליוני צפיות. מה מסתתר מאחורי האלגוריתם שמפיץ שנאה? וכיצד מתמודדים?

הרשת חוגגת את מתקפת הפיצוצים בלבנון וההישג המיוחס לישראל: קריקטורות, הסוכן ""עמית-פוצץ"" וממים על נסראללה. הכתבה של עופר חלפון

עשרות אלפי ישראלים הפכו במהלך המלחמה לפליטים בארצם. בשנה האחרונה ליווינו את אחד הזוגות הללו. חיים נפצע ב-7 באוקטובר בקיבוץ זיקים, אילנה הייתה בהיריון בזמן שחיכתה לו עם שתי בנותיה בממ"ד. מאז הם במסע בין חמישה בתים ב-11 חודשים, ובין שיקום לשמחה על החיים החדשים במשפחה

במבצעים הישראלים המוצלחים ישנו לעיתים קרובות איזה X פקטור נוסף, שמותיר את הצד המותקף פעור פה וגורם להשתאות בינלאומית. מדוע דווקא ישראל הצליחה ליצור הילה כזו סביב שירותי הביון שלה?

ישנה תפיסה רווחת שבעולם התחרותי והדינמי שבו אנו חיים, עלינו להיות זמינים בכל רגע ולומר "כן" לכל משימה, פרויקט או בקשה. גישה זו עלולה לגרום לשחיקה, להרגשה של איבוד שליטה על הזמן, ואף לפגיעה בבריאות הנפשית. אמנות הסירוב היא כלי קריטי לשמירה על האיזון בין החיים האישיים והמקצועיים ולניהול זמן ואנרגיה ביעילות