כוח

למה כל כך קשה להתמודד בצורה נכונה עם אתגרים? למה בתיאוריה נראה שאין שום בעיה מיוחדת לומר ש'הכול לטובה', אבל, כשעומדים ברגע של ניסיון, ומתמודדים עם החיים עצמם, זה נראה כהר בלתי עביר?!

בתקופה של לפני 2,200 שנה, העם היהודי נחשב לעוף מוזר בנוף העולמי, מכל הבחינות. אף אחד לא הבין כיצד יתכן, שכל העולם מעריץ וסוגד ליופי, תאוות, חכמה, כוח, שלטון ועבודת אלילים, והעם הזה לא מתרשם מכך, וממשיך לקדש ערכים של מוסר, אמת וחסד, שלימד אותם אל אחד, בלתי נראה

להגשים יעדים זה חשוב. בלי יעדים החיים שטים בלי כיוון ומטרה. הבעיה שהשגת יעדים מורכבת מביצוע משימות, ומשימות הן דבר משעמם ומונוטוני, שעל פי רוב, לא מסב לנו הנאה. ובלי הנאה, איך יהיה לנו כוח וחשק להתקדם?

אליאב, מחנך בישראל, היה בדרך לראיון עבודה חשוב. בדרך, הגיע רכב, שעקף את כולם, התקרב אליו וניסה להדחף בכוח. אליאב החליט שהוא מלמד אותו לקח, וכבר עמד לפתוח את החלון לומר לו כמה מילים. בסופו של דבר, החליט לשנות את דעתו ולהתאפק. הוא לא חלם לאן ההחלטה הזו תוביל

משום מה, יש לנו תחושה שממש כיף להיות אסטרונאוט, אבל אם עושים מחקר קטן, מתברר שממש לא. האתגרים איתם נאלצים האסטרונאוטים להתמודד מרובים מאד, והם אף עלולים לשלם על כך מחיר בריאותי