החופש הגדול

גם כשנקניקיות הופכות לחלבון לגיטימי זה לא אומר שאי אפשר לדחוף קצת ירקות. אז הנה לכם מתכון ילדות שאמא שלי הכינה לנו בקיץ ואני מכינה לילדי. הכי כיף למעוך הכל במזלג ולאכול עם לחם של פעם

במשך שנה שלמה אנו מספרים לעצמנו שהסיבה שאין לנו כוח וזמן לילדים היא הלחץ של החיים – העבודה, הסידורים, הבית. אם רק היה לנו רגע לנשום, רגע לעצמנו, שבו לא נהיה לחוצים לבשל, לנקות, לעמוד בדד-ליינים, אז נהיה קשובים לילדים לגמרי. ואז החופש מגיע ומסתבר שהבעיה היא אחרת לגמרי

עם מים צלולים כל השנה, בוסתן פירות עשיר והתאמה מדוייקת לילדים: קבלו את עין דביר, המעיין המשולם לסוף הקיץ

הפתיע והביך אותי לגלות שחודשים רבים של ציפייה והתרפקות על משהו שאחווה וארגיש, לא באמת התממשו. איך זה הגיוני? אני באחד האיים הכי אקזוטיים ויפים, רחוק מהארץ ומכל מה שמטריד ומעסיק אותי ביומיום, איך ייתכן שמקום להרגיש שמחה וחיות, אני מרגישה מועקה?

מתחילת החופש הגדול, מ' לא הבינה למה הבת שלה לא נוגעת בטלפון הנייד, שנח לו דומם בלי צלצולים והודעות. עד שגילתה: הילדה שמנהלת את הווצאפ השכבתי - הסירה אותה. כעת היא פונה להורים אחרים: "זה שהילד שקט, לא אומר שהוא לא מסתיר בפנים לבה רותחת"