התלבטות

כשאני בוחרת לא להקשיב להמן הרשע שבתוכי, ובמקום זה אני מספרת לעצמי כמה אני חזקה ומסוגלת, כמה טוב יש בי, כמה טוב עשיתי עד עכשיו לעצמי, לביתי, לעולם, וכמה טוב אני עוד הולכת לעשות - אני עולה כיתה

שכל האדם בנוי כמו שושנה, שלעיתים כל עליה סגורים, ורק אחרי לילה הם נפתחים. על פלאי תהליך האינקובציה בחשיבה יצירתית, ומה אפשר לעשות כדי לעודד אותו

עומדים בצומת דרכים עם נושא מסויים, ולא יודעים מה להחליט? קבלו כלי עזר שיעזור לכם לקבל בהירות

מי אנחנו? מה גורם לנו להרגיש שאנחנו קיימים? מהו קנה המידה בו אנו מודדים את עצמנו? נראה שהצעד ראשון לעשות סדר בתוכנו, ולשחרר אותנו מההתניות ואמונות לא נכונות שקנינו מבחוץ – הוא קודם - להבדיל בין "אני" החיצוני, לבין "עצמי" הפנימי