כאן

מכתשים בירח שקיבלו שמות של אישים כאן בכדור הארץ?! כן, יש חיה כזאת, ואפילו לא מעט מהם יהודים

כל אחד מאיתנו קיבל ארגז כלים שונה, שמכיל את כל מה שיצטרך כאן, בחיים האלה, כדי למלא את ייעודו ושליחותו בעולם. ועד שלא ימלא את אותה שליחות שעבורה קיבל חיים, או לפחות יכיר בכך שיש לו שליחות (וכן, לכולנו יש), לא יוכל להיות מלא ומאושר

קשיים שצצים לנו בחיים הם דבר מכביד ומעיק. למה צריך אותם? כשלא מבינים למה הם כאן, ההתמודדות איתם היא משימה בלתי אפשרית. אך אם מצליחים לראות שהם חלק הכרחי ומשמעותי מהמסע שלנו, ויש להם תכלית – התמונה נראית אחרת לגמרי

מהיום הראשון לחיינו, אנו חווים קשיים ומשברים, שבונים בתוכנו מערכת אמונות ורגשות שליליים, שמכאן והלאה יהפכו להיות ה"קליפות" שלנו. אנו מגינים על עצמנו כדי לא לחוות שוב את אותו כאב, אבל בכך, למעשה, סוגרים את הלב ומפסיקים להרגיש. האם יש דרך החוצה?

הנאה ותענוג הם משאת נפשנו, כך אמור להיות, אבל מתברר שהנאות, כמו שהן יכולות לרומם את הנפש, כך גם יכולות להחליש אותה. מתי זה קורה? איך המנגנון עובד, וכיצד נוכל להגיע למצב שאנו שואפים רק להנאות שיעשו לנו טוב באמת?

את זה שהיהודים הם עם מיוחד במינו, לא אנחנו אומרים, אלא היסטוריונים וחוקרים מאומות העולם, שמודים בהתפעלות, שאינם מבינים את סוד נצחיותו. כיצד מאימפריות חזקות ועצומות, לא נשאר שריד ופליט, והוא, למרות העינויים, הרציחות והשואות שעבר, עדיין כאן