5 יהודים שיש על שמם מכתשים בירח

כשאתם מביטים אל הירח בלילה בהיר, פני השטח שלו עשויים להיראות כמו מדבר שממה, מכוסה באינספור מכתשים אפלים וריקים, ללא תנועה וללא חיים. והם אכן כאלה, בלי ספק. אך, האם ידעתם, שרבים מהמכתשים הללו נקראו על שם אנשים ידועים מכל רחבי העולם, שתרמו תרומה חשובה לאנושות? ממדענים וחוקרים, ועד פילוסופים ומשוררים, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) העניק הכרה על ההישגים של אישים אלו על ידי מתן שמותיהם למכתשים על הירח. אמנם הירח עדיין לא פתח עבורנו אפשרויות נדל"ן חדשות, ולא סייע בהורדת מחירי הדיור, אך הוא מאפשר לנו לבטא דרכו את ההישגים של בני האדם לאורך ההיסטוריה.

בין הדמויות שזכו בכבוד השמיימי הזה ישנם גם כמה וכמה יהודים, שחלקם חיו לפני למעלה מ-1,000 שנה. אנשים אלו תרמו תרומות משמעותיות לתחומי מחקר שונים, ביניהם אסטרונומיה, פילוסופיה ופיזיקה, ואנדרטת ההנצחה שלהם נמצאת ממש מעל ראשנו. ניתן לראות אותה היטב באמצע החודש.

רבי אברהם אבן עזרא (1089-1164)

ראשון ברשימה הוא רבי אברהם אבן עזרא (1089-1164), מלומד יהודי ספרדי מימי הביניים, איש אשכולות שידו בכל. הוא היה משורר מחונן, שחלק משיריו מופיעים בסידור התפילה ומושרים בשולחן שבת. אחד הפתגמים היפים והידועים שלו אומר שאין מה לדאוג, משום ש"העבר אָין, העתיד עדיין, ההווה כהרף עין, דאגה מנין?".

אבן עזרא כתב פירושים לתורה, ואם עשיתם בגרות בתנ"ך, מן הסתם נתקלתם בשמו. מלבד זאת, הוא כתב מספר עבודות חשובות בתחומי המדע, האסטרונומיה והמתמטיקה, שהקנו לו שם ותהילה מחוץ לגבולות העם היהודי. הוא היה בעל לשון חריפה ושנונה, בפרט כשזה הגיע לוויכוחים עם יריבים פילוסופיים.

אם אי פעם יהיה לנו סכסוך קרקעות עם חייזרים על שטחים בירח – טוב שהוא שם איתנו במכתש Abenezra.

רבי לוי בן גרשום (1288-1344)

שני ברשימה הוא רבי לוי בן גרשום (1288-1344), פילוסוף, אסטרונום ומתמטיקאי יהודי צרפתי, שחי בימי הביניים. פרשנותו לתורה נלמדת גם היא עד היום הזה. מיוחסת לו המצאת מכשיר הניווט 'מטה יעקב', כנראה על שם המקל שאיתו עבר יעקב אבינו את נהר הירדן כמסופר בספר בראשית. מכשיר זה שימש ימאים לניווט במשך מאות שנים. גם על שמו ישנו מכתש ירח - מכתש Rabbi Levi.  

רבי אברהם זכות (1452-1514)

השלישי ברשימה הוא רבי אברהם זכות (1452-1514), אסטרונום ספרדי מקסטיליה, שעסק גם במתמטיקה ובהיסטוריה. כיהן כאסטרונום מלכותי בחצר מלך פורטוגל, ז'ואן השני, וביחד עם אסטרונומים נוספים הכין לוחות ניווט עבור ימאים. אצטרולב הנחושת שלו (מכשיר שמאפשר לגלות את הזוויות של עצמים שמימיים ביחס לאופק(, טבלאות אסטרונומיות ותרשימים ימיים, מילאו תפקיד חשוב ביכולת הניווט הספרדית והפורטוגזית, ושימשו אף בידיו של לא אחר מאשר כריסטופר קולומבוס. על שמו המכתש Zagut.

אלברט איינשטיין (1879-1855)

וכמובן, לא נוכל לדבר על דמויות יהודיות ותרומתם למדע, מבלי להזכיר את האיש עם השיער המפוזר והמקטרת – אלברט איינשטיין (1879-1855). מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים, אייקון של גאונות, הוגה תורת היחסות, מגלה האפקט הפוטואלקטרי ועוד. השפעתו על תחום המדע והפיזיקה הינה משמעותית במיוחד. אין זה מפתיע שגם הוא זכה לחלקה בירח הקטן שלנו – מכתש Einstein. ובדיוק כמו שהוא אוהב – אין אף מספר ברדיוס של 380,000 קילומטר משם.

אהרון קציר (1913-1972)

אחרון חביב, יש לנו גם נציג ישראלי – פרופסור אהרון קציר (1913-1972). קציר היה ביוכימאי חשוב, ממייסדי חיל המדע הישראלי (שלימים הפך בחלקו לרפא"ל), וגם אחיו של אפרים קציר, מי שהיה נשיא המדינה. בנוסף לעיסוקו כביוכימאי, עסק רבות אף בהנגשת מדע ופילוסופיה לציבור הרחב. הוא התריע על הצורך לבסס אתיקה מדעית, וכתב: "השינויים המהירים המתחוללים בחברה המודרנית עקב חדירתו של המדע, מחייבים הסתגלות מוסרית חדשה, וזו לא תושג אלא במאמציהם המרוכזים של הוגי דעות ואנשי מדע, מורים וחוקרי נפש". אין ספק שאזהרה זו מקבלת כיום משנה תוקף בעקבות עליית הבינה המלאכותית, והחרדות שהיא מעוררת. מכתש Katchalsky קרוי על שמו.

לסיום...

אז בפעם הבאה שתביטו למעלה אל הירח בשעת לילה מאוחרת, כשהדממה עוטפת את הרחובות, ואורות הבתים כבויים, זכרו שהוא לא רק סלע חסר חיים ששט בחלל – הוא גם מעיד על הישגיהם של כמה מהמוחות הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית. לילה טוב.