יש לי חלומות מוזרים מאד בלילה. האם יש לכך משמעות?

שאלה: 

יש לי בלילות כל מיני חלומות על העתיד, שיקרו כל מיני דברים, לטוב ולרע. האם כדאי להתייחס אליהם ברצינות? לחשוש מפני החלומות הרעים, או להתעלם מהם? האם יתכן שזה איזשהו מסר, או שזה פשוט שיקוף של מחשבות וחרדות שעברו בראשי במהלך היום? חלק מהחלומות מוזרים כל כך… אם יש להם פתרון, איפה ה"מילון" שיתרגם לי את משמעותם?

תשובה: 

מספיק להאזין לניסוחים השונים של פתיחת סיפור חלום דומה, על ידי שני אנשים שונים, כדי להבין שיש לרקע ולאמונות שלהם השפעה על הגישה הבסיסית לחלום. א' מספר: "סבא שלי זכרונו לברכה בא אלי הלילה בחלום", ואילו ב' מספר: "חלמתי הלילה על סבא שלי". הראשון ראה בחלום מסר חיצוני, השני ראה בו שיקוף פנימי. 

הגמרא (מסכת ברכות דף נ"ה) טוענת שיש שני סוגי חלומות. יש חלום שמקורו בדברים שהנפש משליכה אל התת-מודע, לא במקרה, כי הם לא מגיעים מהמקום הטוב והחזק שלנו. מי שהרבה  לעסוק בסוג זה של חלומות, כ-1400 שנה אחרי הגמרא, הוא הנוירולוג והפסיכיאטר היהודי ד"ר זיגמונד פרויד.הסוג השני של החלומות, לעומת זאת, מגיע המקום הגבוה בנפש, מהעל-מודע, והם קרובים יותר לחזון, 'מלאכיים'. מהסוג הראשון ממליצה הגמרא להתעלם - "חלומות השוא ידברו". לא במקרה הנפש דחקה אותם לתת-מודע, כי שם מקומם. בכל בית יש פח לזרוק בו את הזבל, וטוב שכך, אבל זה לא אומר שצריך להעמיד את הפח פתוח באמצע הסלון. ואולם לחלומות מהסוג השני ממליצה הגמרא לתת מקום מכובד, להקשיב לחלומות אלו, לחפש את המסר שיש בהם לחיי. "חלום אחד מששים בנבואה", כלומר, החלום הוא חלקיק זעיר של נבואה.

אבל איך נדע להבחין איזה חלום שייך לסוג הראשון ואיזה לסוג השני? הגמרא רומזת שאם הוא חלום רע, הוא מהסוג הראשון, ואם הוא חלום טוב, הרי שהוא מהסוג השני. איך ניתן להסביר זאת? האם פתרון החלומות תלוי כולו באינטרסים שלנו? 

הגמרא מלמדת אותנו עקרון חשוב ביהדות, והוא עקרון התועלת והטוב. החלום הוא סובייקטיבי, כשם שהאדם סובייקטיבי. הדבר הכי חשוב לנו הוא לעשות טוב בעולם, לקדם את חיינו ואת העולם. מה שמקדם ומיטיב – מבורך, ומה שלא – אין לנו צורך בו. החלום בא לשרת את הטוב בעולם. אנחנו נדרשים לבחור בטוב, בחיים, ולשם כך אנחנו נעזרים בכלים שונים, וכן, גם בחלומות. 

חיינו כולם הם חידה אחת גדולה. לשם מה אני כאן? מהו ייעודי הייחודי? מה אני צריך להספיק כאן? מהי משמעות חיי? בתיאור של הרב ד"ר יוסף סלובייצ'יק: יש רכבת נוסעת, ומישהו שם אותי על הרכבת הזאת. אין לי מושג לאן היא נוסעת, אין לי מושג מי העלה אותי עליה, לשם מה ומהו יעדי, ואין לי מתי ארד ממנה. אני רק יודע שיום אחד מישהו ישלוף אותי ממנה, בלי הודעה מוקדמת, ויעיף אותי לאן שהוא... זוהי תודעה של מסע חיים, ובמהלכו אנחנו מחפשים כל הזמן את משמעותו ומטרתו, את פשר החידה. 

אנחנו עסוקים במחשבה בכל עת, בחיפוש דרכנו. אבל באיזשהו מקום נסתר אנחנו מצפים למתנות, להפתעות, לגילוי משהו שלא מגיע דרך עבודה וניתוח אנליטי. זוהי תקוותנו בחלום. לכן חשוב לי לזכור מה חלמתי, לשחזר, לפענח, כי אולי שם טמון סוד חיי, מצפן דרכי.

הגמרא מעודדת אותנו להקשיב לעומק החלום. יש בה כמה דפים שעוסקים בדרכי הניתוח ובמשמעות הפרטנית של כל דבר. אבל ככלל, היא טוענת שהכי חשוב הוא לפתור את החלום נכון, והפותר הוא החולם עצמו, או מי מחבריו הטובים והאוהבים, כי המטרה היא לפתור לטובה. הפתרון אינו בהכרח אובייקטיבי: הפתרון תלוי בי. אני הוא זה שצריך להבין את המסר שישפר את חיי, שירומם אותם. 

לצד העקרון העתיק ביהדות: "תחשוב טוב יהיה טוב", או: ''מחשבה יוצרת מצב'', עקרון שהפסיכולוגיה העולמית כולה הולכת ונפתחת אליו בעשורים האחרונים, מציעה הגמרא גם את טכניקת ניתוח החלומות. אנחנו לא אובייקטיביים לגבי עצמנו, ובהחלט יש לנו ענין להיטיב את חיינו, לגלות את משמעותם וייעודם.  ולכן אנחנו בוחרים לפתור חלום לטובה, לחפש בו מסר, לראות בו חלקיק נבואה שתגשים את עצמה. 

מהו מקורו של המסר? האם הוא שמיימי או נשמתי? זהו דיון פילוסופי שפחות חשוב לעניין הספציפי של החלום. זהו מסר שלא היית מגיע אליו במחשבה ערנית, מסר גולמי-אינטואיטיבי, שלא עבר עיבוד מודע, ובזה ייחודיותו. 

אמנם, בתולדות היהדות ישנם סיפורים רבים על חלומות שנראו כמגיעים ממקור שמיימי לחלוטין. הפסיכואנליטיקן הידוע קארל יונג טען בערוב ימיו שברור לו שתופעה כזו קיימת, והוא חווה דברים אלו בחייו האישיים, אלא שהוא טרם מצא לכך הסבר מדעי. 

אביא דוגמא אחת מני רבות: רבי אריה לוין היה איש שדאג לכל גלמוד, לכל יתום ואלמנה, לכל מר נפש, איש שהיה מוסד פרטי ענק של אהבה ועזרה לזולת באשר הוא. הוא היה אדם שעבד רבות על תיקון מידות נפשו, חיזוק התכונות הטובות, והתרחק מכל זיוף. איש אמת, פנימה והחוצה. באחד הלילות הוא חולם שהמזוזה בביתו של המשורר אורי צבי גרינברג, פסולה. הוא כותב מכתב למשורר, המתגורר ברמת גן, וממליץ לו לבדוק את מזוזות ביתו. כעבור זמן שבו הוא לא מקבל מענה, הוא כותב לאצ"ג שוב שהחלום נשנה, וזה מטריד אותו. המשורר מחליט שיש דברים בגו, והוא פותח את בית המזוזה על מנת לשלוח את הפרשיה לבדיקה. הוא מגלה להפתעתו שבית המזוזה ריק, שהמזוזה איננה... 

סיפורים כאלה הם מרגשים, אבל רוב האנשים לא יחוו כמוהם. יותר מזה, חכמינו ייחסו פחות חשיבות לצד המיסטי של החלומות. לפי חכמת היהדות, הדבר החשוב ביותר בחלומות הוא הפרשנות האישית שיעניק להם הפותר. אם חלמנו חלום, משמעות אמיתית תהיה לו אם נמצא בו מסר מיטיב, שיוביל אותנו לדיוק חיינו ולשיפורם.