קווים לדמותו של נזיד עדשים: תכירו את המאכל המפורסם ביותר בתנ"ך

אין הרבה מאכלים שמופיעים בתנ"ך. חומרי גלם, פירות וירקות, דבש, יין ושמן זית, תמצאו לא מעט, אבל מאכלים מורכבים? מנות של ממש? כמעט ולא. וחבל, כי בתור חובבת קולינריה מסקרן אותי לדעת מה אכלו אבות אבותינו על האדמה הזאת. לקבל מתכונים מסודרים מהמטבח של ארבע האימהות ולטעום היסטוריה. חיפוש קטן גילה לי שיש מספר חוקרי אוכל שזה מעניין אותם לא פחות ואף יותר ממני, חלקם מתמחים בשחזור מאכלים ארצישראלים מתקופות קדומות, לרבות תקופת המקרא והמשנה. מצאתי כאלה שיודעים לתת מתכון לצפיחית בדבש, או לאתר את זן הענבים המדויק בו השתמשו להפקת יין בתקופת דוד המלך.

אבל כולם יסכימו שהמאכל האיקוני ביותר שהופיע בתנ"ך, שגם הזכרתי בטור של "אוכל של אזכרות", הוא נזיד העדשים שהכין יעקב. מאכל שהצליח לשרוד אלפיים שנה ולהישאר קלאסיקת חורף על זמנית, כזו שהיה שווה לעשיו למכור עבורה את הבכורה. כך הלך הסיפור:

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן-הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם.

 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה-זֶּה לִי בְּכֹרָה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת-הַבְּכֹרָה. 

אז לכבוד הסיפור המשמעותי הזה, שקראנו לא מזמן בפרשת השבוע, נכין הפעם מרק נזידי וסמיך, מעדשים אדומות כמובן.

נזיד עדשים חורפי

מצרכים:

בצל גדול

גזר גדול

קישוא קטן

תפוח אדמה גדול או שניים קטנים

בטטה קטנה

 2שיני שום כתושות 

כוסברה קצוצה לפי הטעם.

כוס עדשים אדומות שטופות.

בלנד התיבול שאני אוהבת: מלח, מעט פלפל שחור, כורכום, כמון, חוואג' למרק, אבקת קארי (בעיקר אם רוצים נגיעה הודית שלוקחת את התבשיל לכיוון של הדאל).

אופן ההכנה:

א. יש שתי דרכים להכין את הירקות. בדרך הראשונה חותכים את הירקות לקוביות בינוניות. בדרך השניה מגרדים אותם במגרדת או במעבד מזון (יש לזה משמעות בהמשך ראו סעיף ג').

ב. מטגנים את הירקות החתוכים, מתחילים עם הבצל, מוסיפים את השום ואז את היתר. נותנים לירקות להזהיב מעט, מוסיפים תיבול, נותנים לו להיפתח, ולבסוף מוסיפים את העדשים והמים. מבשלים כחצי שעה עד להתרככות מלאה של הירקות. ממש לקראת הסוף מוסיפים כוסברה קצוצה מלמעלה.

ג. אם גרדתם את הירקות, ברכותי, המרק מוכן. אם רק חתכתם לקוביות, כאן הייתי ממליצה להכניס לסיר בלנד מוט ולבצע טחינה חלקית, כאשר חלק מהירקות נשארים שלמים וחלק הופכים לקרם, מה שתורם לאפקט הנזידי.

ד. מגישים לצד קרוטונים או ג'בטה. כי גם בתנ"ך אכלו את המרק הזה עם לחם.