לוח השנה העברי

תחילת השנה העברית היא למעשה חגיגת יום הולדת למין האנושי, על כל יכולותיו המופלאות. החגיגה הזו גם מלמדת אותנו על הקשר המיוחד בין האדם והזמן

בכל שנה מתרחשת אותה תנודה חדה: עד תשעה באב – אבלות, זעם, נבואות חורבן קודרות. מתשעה באב ועד החגים – אופטימיות, נחמה, תקווה ועידוד. השנה, יותר מתמיד, קשה להבין את המעבר הזה

אין דרך לשחזר מאורע שחלף, אז מה פשרו אפוא של "פסח שני"? האם יש גם "ראש השנה שני"? "פורים שני"? "יום כיפור שני"? מדוע, ובעיקר כיצד, זוכה דווקא פסח להזדמנות שניה?

חודש הרמדאן חל לעיתים בחורף ולעיתים בקיץ. לוח השנה העברי, לעומת זאת, אינו נוודי. פורים חל כל שנה באזור חודש מרץ. פסח באפריל וחגי תשרי באוקטובר. אנו עוקבים אחר מחזור החמה. השנה שלנו מחזורית במובן טבעי – היא עוקבת אחר מחזור עונות השנה. מה פשר ההבדל הזה?

מה עושים כשאנחנו כל היום עסוקים באינספור מטלות ולבסוף לא מצליחים להספיק את הדברים שחשובים לנו?

איך ייתכן שלאדם שנולד בסוף חודש אדר לא יהיה יום הולדת בשנה הבאה? מה הסיבה לכך שתאומים זהים יכולים לחגוג יום הולדת בהפרש של חודש זה מזה? מסע אל מסתרי לוח השנה העברי, והתפקיד שמשחקים בו השמש והירח