נפילה עסקית. קרדיט: שאוטרסטוק, Khakimullin Aleksandr נפילה עסקית. קרדיט: שאוטרסטוק, Khakimullin Aleksandr

דרישות התפקיד: ניסיון מוכח בכשלונות

נפלתי חזק בעסק הקודם שלי ומאז אני מפחד לקחת סיכון וליפול שוב. האם הכשלון הקודם אמור לנהל אותי לנצח?

שאלה:

 לפני שנתיים נפלתי חזק עם עסק שפתחתי. משבר של ממש. לאחרונה חבר הציע לי לפתוח אתו עסק דומה בשותפות, ואני מאד מתלבט. ישבנו, השתכנעתי, אני מבין את ההבדלים, הרעיון הזה באמת טוב יותר, אבל לך תדע, יש כל כך הרבה גורמים. נפילה פעם שניה באותו עסק תוציא אותי טיפש לגמרי. מצד שני, זה סיפור חזק, חבל להפסיד אותו, הוא יכול להיות הגיים-צ'יינג'ר בחיי.

תשובה:

"מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין". יסודו של הביטוי הוא בסיפור המופיע בגמרא (מסכת ברכות דף ט"ז) על ציפייה לרגישות יתר מצד מי שכבר נפל. האם זה טוב או רע? לפעמים זה עוזר לנו, אנחנו נשמרים יותר, כמו הנהיגה של מי שעבר תאונת דרכים, אבל לפעמים זה חוסם אותנו לגמרי, מסיבה לא עניינית. הגמרא רוצה שתהיה מודע לרגישות היתר הזאת, זו עובדה שראוי שתיקח בחשבון, היא כבר בתוכך!

הגמרא (מסכת יבמות דף ס"ב) מספרת על רבי עקיבא שהעמיד 24,000 תלמידים, וכולם מתו בתקופה קצרה במגפה, "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה". בין ההיסטוריונים יש הטוענים שזה היה במרד בר כוכבא. באמת פחות חשוב ההיבט ההיסטורי, כי הגמרא עוסקת בערך המוסרי של הדברים. זוהי הסיבה העמוקה לכישלון המרד, או לכישלון מערכת בתי המדרש שבנה רבי עקיבא. למרות זאת נחשב רבי עקיבא לגדול חכמי המשנה ומייסד המסורת שלה לדורות. כיצד זה קרה? אחרי הכשלון הוא הלך לדרום, לקח חמישה תלמידים בלבד, ומהם הוא בנה הכל מחדש. אותם חמישה תלמידים נעשו חכמי המשנה המרכזיים, וכל התלמוד בנוי עליהם.

שים את עצמך בנעלי רבי עקיבא לרגע, רק לעניין הזה. מה אתה עושה אחרי כישלון כזה? אתה ''מסיק מסקנות אישיות'' ומתפטר מכל תפקיד חינוכי של העמדת תלמידים, נכון? התלמידים הרבים שהעמיד 'הכוכב העולה', תוך שנים קצרות, נפלו כולם על ש"לא נהגו כבוד זה בזה". האם עכשיו תלך אתה לפתוח בית ספר חדש? איזו אמא תשלח את הבן שלה לבית ספר שבו המנהל אחראי על כישלון כה משמעותי?

ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל פרש מתפקידו באמצע המשבר של מלחמת לבנון הראשונה, אמר "איני יכול יותר", והסתגר שבור בביתו שבפאתי יער ירושלים, עד יומו האחרון. היינו יכולים לצפות מרבי עקיבא אחרי משבר כזה לנהוג בדרך דומה, שהרי סוף סוף, המשבר הרגשי שהוא היה נתון בו, היה בוודאי ענק.

ומהו הצד השני? מי שכבר נכשל, ייזהר פי כמה. כל מעשה הוא יעשה באחריות. רבי עקיבא פרסם היטב את הכשלון. על פי המדרש (בראשית רבה ס"א, ג') הוא לקח מעט תלמידים, התרכז בגידולם, וביקש מהם: "בניי, הראשונים לא מתו אלא שהייתה עיניהם צרה אלו לאלו, תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם". הוא בנה מחדש בצורה מתוקנת, עם מבט תמידי אל המשבר שהיה. האמירה הידועה ביותר של רבי עקיבא היא: "ואהבת לרעך כמוך- זה כלל גדול בתורה". "ואהבת לרעך כמוך" אינה אמירה של רבי עקיבא, היא  פסוק בתורה בספר ויקרא (פרק י"ט, פסוק י"ח). מה שחידש רבי עקיבא הוא שזהו יסוד התורה, שזו לא עוד מצווה אלא זהו עקרון יסוד שבלעדיו אי אפשר לקיים את יתר התורה. והוא הצליח להציל את התורה שבעל פה, את המשך מסורת הדורות, כשהעמיד תלמידים מחדש, והעביר דרכם מסר זה. הוא לא הסתיר את המשבר, להיפך, הוא זכר והזכיר אותו, וזה היה סוד ההצלחה שלו בניסיון השני. הוא התאבל על תלמידיו, והתגבר על קולות בתוכו שקראו לו להתמסר למשבר, להתפטר.

ההדרכה של רבי עקיבא שם בגמרא היא: לָמַד תורה בילדותו - ילמד תורה בזקנותו; היו לו תלמידים בילדותו - יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנאמר (קהלת יא, ו): "בַּבֹּ֙קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵֽינְךָ֨ יוֹדֵ֜עַ אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אוֹ־זֶ֔ה וְאִם־שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טוֹבִֽים".

כלומר, פזר השקעותיך גם בזמנים לא מקבילים, תשקיע בצעירותך ותשקיע בזקנותך, כי אינך יודע איזה יצליח, אם זה, או זה, או אולי שניהם. זרע את שדך פעמיים במהלך החורף, כי אינך יודע מתי יבוא הגשם, ולאיזו מהם תהיה הצלחה. אבל מדוע הוא לא מזכיר את האופציה של כשלון בשניהם? האם זה לא יכול לקרות? זה אפשרי, אלא שזו אופציה שלא מובילה לעשיה, ולכן היא לא לגיטימית בעיני רבי עקיבא. לשיטתו, אין לך את הפריבילגיה של להישאר על הקרשים אחרי נפילה, והפחד מנפילה שניה יעצור אותך מלעשות.

רבי עקיבא אומר שני דברים: 1. הוא מזהיר מפני יחס לא ענייני, מפני התמסרות לפחדים, לבושה ולעוד אי-נעימויות. אני מכיר הרבה ילדים להורים גרושים שפוחדים להתחתן. הפחדים וכל הרגשות הקשים של המשבר קיימים, הם לא הולכים לשום מקום בינתיים, אז אפשר לבחור להתמסר אליהם או להשתמש בהם כמנוף לבניית ההזדמנות הנוספת, וזה נכון בכל תחום. 2. הוא מציע את ניסיונו כמודל לשימוש בכישלון עצמו, בתודעת הכישלון, לצורך ההצלחה. את המודל האבסורדי הזה חיקו ואימצו יהודים במשך דורות. גם לאומית כדאי לזכור שהוא חי בתקופה שהיו בה שני משברי ענק עוקבים: חורבן המקדש, ורק 65 שנה אחריו - חורבן המדינה המתחדשת של בר כוכבא. מכאן העם הזה היה יכול להתייאש ולהשבר, אבל רבי עקיבא עשה את השינוי הנדרש, ובנה את המרכז הלאומי מחדש, בדרך מתוקנת, עם תובנות צועקות לאורך התהליך. בהצלחה!

תגיות: כישלוןהצלחה

האם הכתבה עניינה אותך?

אולי יעניין אותך גם

תוכן חם שלא כדאי לפספס

חדש ב-VLU PLAY
{{ item.duration_text }}