הגישה שבאה לעולם בעידן המודרני סיפרה את ההיסטוריה האנושית כסיפור של התפתחות לינארית, מהפרימיטיבי והברברי אל הנאור והרציונלי. בני אדם בעת החדשה התרגלו לראות את עצמם כנעלים יותר על קודמיהם, ולזלזל בתבונתם של הקדמונים. אך האם יש בכך מן הצדק?
יש מי שרוצח וטובח וחוטף ומתעלל, ויש מי ששומר על צלם אלוקים ולא מחלל אותו. אור מול חושך, טוב מול רע
לאחר לילה שחור, כמעט ללא שינה, וספיגת אבדות בלתי ניתנות לעיכול, ננסה קצת להבין - מדוע כל כך קשה להתמודד עם אתגרים? למה בתיאוריה קל ופשוט לומר 'הכול לטובה', אבל כשעומדים ברגע של ניסיון ואתגר קשה, זה נראה כהר בלתי עביר?!
הקשבה ליצירה מוזיקלית לא דומה לצפייה ב-reel, וקריאת מאמר מעמיק לא דומה לקריאת סטטוס בפייסבוק. את ההבדל הזה הבינו אנשים לאורך ההיסטוריה, כשהקדישו מרחבים שונים לכל עיסוק, ועיצבו את המרחבים האלה בהתאם
לאורך ההיסטוריה היינו עדים להתנצלויות שונות ומשונות, שהותירו חותם בל יימחה בזיכרון הקולקטיבי של האנושות. קבלו חמש כאלו, דרמטיות ומרתקות במיוחד
משורר שראה סדקים לחדירת אור בכל דבר, מוזיקאי ששר לכאוס 'הללויה'. ארבעה ציטוטים מעוררי השראה של אמן הסתירות והמסתורין, לאונרד כהן
יש מצבים שהקשיים עולים לנו לגרון כל כך חזק, והכל נראה כל כך שחור ובלי מוצא, שעולה בנו מחשבה לשים סוף לכל. העיקר שהסבל יסתיים. אבל, קושי וסבל, גם אם נראים כרגע ממש בלתי אפשריים, הם תמיד התחלה של מסע, שעתיד לגלות בפנינו אור עצום שיבוא בקרוב
לאור דיווחים על החמרה במצבה הבריאותי, עולות בנו שאלות, כיצד אדם כל כך משפיע ומפורסם כמו סלין דיון, מתגלה פתאום בשיא השבריריות והחולשה שלו, כשהוא אינו יכול לחלץ את עצמו ממצבו הקשה
החיים שלנו מלאים בסיסמאות כמו: "הכל בראש שלך", "אם דלת נסגרת, נפתחת אחרת", "מי שלא מנסה לא טועה" וכו'. כל כך הורגלנו אליהן, עד שלעתים נראה לנו שהן האמת הצרופה, ואנחנו פועלים לאורן בלי פקפוק
על קירות עליית הגג של הפילוסוף הצרפתי הדגול דה מונטן נמצאו ציטוטים רבים מספר קהלת. מי היה קהלת, ומדוע הוא זכה להערצה רבה כל כך מהוגי דעות לאורך ההיסטוריה?
