מלחמה

ביומיום שלנו אנחנו לא ממהרים כל כך לצאת מהאיזור הנוח והמוכר שלנו, אלא אם יש לנו הבטחה שהמקום אליו אנחנו הולכים יהיה טוב הרבה יותר. במילים אחרות: לא נזוז בלי שנדע שהשינוי ישתלם לנו

דותן רוכמן, קב"ט המועצה האזורית הגליל העליון, מסכם למעלה משנה של מלחמה מתישה על הבית. בראיון מיוחד עימו הוא מצהיר: "שיתנו לנו אופק – עם כל השאר נסתדר"

״כנראה שלא אכיר מישהו חדש בקרוב. בתקופה הזו של המלחמה מאוד קשה למצוא זוגיות״, אמרה לי חברה. ״בקצב הזה תושבי הצפון יפשטו את הרגל ולא נראה שלמישהו אכפת מזה״, אמר לי מכר. ואני רק תוהה: מי גילה להם את העתיד?

אחד השיעורים החשובים שלמדתי במלחמה הזאת הוא ענווה. אי אפשר לעשות הכל לבד – חשוב לדעת לבקש עזרה הכוח ולהכיר בכוח שקהילה יכולה להעניק ברגעים קשים

כשכל יום כמעט מביא איתו טרגדיות חדשות, זה זמן לצאת למסע בעקבות מקורות המשפט הזה - והרלוונטיות שלו לימים של צער ומלחמה

קובי אוז, סולן להקת טיפקס, יושב עם בן בן ברוך לשיחה על החיים, על המלחמה ועל אדם סנדלר. צפו

זה בדיוק המצב בו מצאתי את עצמי בתחילת המלחמה, אז עברנו להתגורר אצל חמותי למשך חודשיים. לא רק ששרדנו את זה אלא שמערכת היחסים בינינו אפילו השתדרגה. איך זה קרה?

שלומי נשיא, אחראי הנוי ובית העלמין של קיבוץ בארי, מצמיח מחדש את הדשאים ומשקם את השבילים. בימים אלו הוא מביא לקבורה באדמת הקיבוץ את חבריו שנטמנו בתחילת המלחמה במקומות שונים בארץ

רבים רואים בישראל ישות שמסוגלת למגר את הרשע במזרח התיכון ולהביא את העולם לעידן חדש. כיצד ישראל ממלאת תפקיד מרכזי כל כך בשינויים הגלובליים? ומהו המסר הרוחני שישראל מעבירה במלחמה הזאת לעולם?

מתחילת המלחמה אנחנו לא מפסיקים לשמוע שמה שקרה בדרום הוא כאין וכאפס לעומת מה שמחכה לנו בצפון. ופתאום: כל צמרת חיזבאללה מחוסלת, ואפילו נסראללה בעצמו כבר איננו. האם אנחנו חיים בסרט?