למה מי מת ומינה אותך לנביא הזעם של תקופתנו?
״כנראה שלא אכיר מישהו חדש בקרוב. בתקופה הזו של המלחמה מאוד קשה למצוא זוגיות״, אמרה לי חברה. ״בקצב הזה תושבי הצפון יפשטו את הרגל ולא נראה שלמישהו אכפת מזה״, אמר לי מכר. ואני רק תוהה: מי גילה להם את העתיד?
- ענבר כספי
-
אא
״כנראה שלא אכיר מישהו חדש בקרוב. בתקופה הזו של המלחמה מאוד קשה למצוא זוגיות״, אמרה לי חברה. ״בקצב הזה תושבי הצפון יפשטו את הרגל ולא נראה שלמישהו אכפת מזה״, אמר לי מכר. ״לפנינו עוד לפחות שנה שלמה של מלחמה, אז אל תצפי לאיזו חזרה לשגרה״, אמר לי מישהו אחר. ואני שואלת את כולם אותה שאלה: ״מאיפה אתם יודעים? מי גילה לכם את העתיד?״
פעם, בשיחה שלי עם אישה שאני מאוד אוהבת ומעריכה, היא קראה לי ״תמימה״. היא חצי צחקה עליי, חצי יחלה שיהיה לה קצת יותר מאותה התמימות. ״באמת...״ היא אמרה לי, ״אני אדם רציונלי, אני הולכת עם השכל הישר שלי ומשקללת סיכויים וסיכונים על פי מה שאני רואה במציאות״. חשבתי על המילים האלה שלה, ״רציונל, שכל ישר״, ושאלתי את עצמי אם זה נכון. האם היא או כל אחד מאיתנו באמת פועל רק על פי הרציונל והשכל הישר שלו? עד כמה השכל שלנו באמת ישר?
האם העובדה שאנחנו בוחרים לאכול שתייה מוגזת ואוכל שמגיע בשקית שחיי המדף שלה הם לפחות שנתיים קדימה, מעידה על שכל ישר? הרי ידוע לנו מה מכילים אותם המוצרים. אם יש לנו ספק, אנחנו מוזמנים לקרוא את רשימת הרכיבים שכתובה לנו על השקית ולהבין שבכל ביס או שלוק שלנו אנחנו מכניסים לגופנו שילוב של מעט ערכים טובים והרבה מאוד ערכים לא טובים. למה בכל זאת אנחנו ממשיכים לצרוך את אותם המאכלים? למה אנחנו מסוגלים לגלול שעות ברשתות החברתיות או לבהות במסך, כשברור לנו שיש לנו דברים הרבה יותר טובים לעשות בחיינו? למה אנחנו ממשיכים לחיות במדינה שלנו רוויית האתגרים והסכנות? אני יכולה להמשיך לשאול עוד ועוד שאלות, אבל העיקרון ברור. השכל שלנו לא לגמרי רציונלי וישר. למעשה, חלק גדול מההחלטות והפעולות שלנו הם תוצאה של אמונה ורגש עם שילוב של קצת הגיון בריא.
אם כך, מה גורם לרווקה שמחפשת זוגיות להגיד שהיא לא תכיר מישהו חדש בקרוב? זאת בזמן שחברה אחרת שלי מבשרת לי שהיא עומדת להתחתן עם בחיר ליבה שהיא הכירה לפני שלושה חודשים? ומה גורם למישהו אחר להחליט שהמלחמה לא הולכת להסתיים בקרוב ולא תהיה שום שגרה בצפון?
בתוך המילה ״מציאות״ קיימת המילה ״מצא״. כלומר, המציאות היא מה שאנחנו מבקשים למצוא בה. אישה שנכנסת להריון פתאום רואה המון נשים בהריון סביבה וחייל כשמתגייס לצבא פתאום רואה המון חיילים ברחוב. מי שמבקש למצוא במציאות את האפשרויות השונות שקיימות עבורו בתוכה, ימצא אותן, גם אם זה יהיה קצת מאתגר. מי שמבקש למצוא מציאות חסרת הזדמנויות, גם הוא ימצא. מה שאנחנו נמצא במציאות הוא לא בהכרח תוצאה של שכל ישר, הגיון בריא או שקלול מחושב ומדויק של הסיכויים והסיכונים במציאות, אלא מה שאנחנו בחרנו לשים עליו פרוז׳קטור.
הפרשה הפותחת את התנ״ך כולו היא פרשת בראשית שמתארת את בריאת העולם בדיבור. ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי אוֹר״ (בראשית א׳, ג׳). כל בריאה שנבראה בעולם נבראה בכוח הדיבור, ועלינו ללמוד מכך שגם לנו, בתור אלה שיש בתוכם נשמה אלוקית, יש את היכולת לברוא מציאות שלמה בכוח הדיבור שלנו. דיבור יכול לברוא מציאות חיובית או חס וחלילה מציאות שלילית, זה תלוי בנו ובאופן בו בחרנו להשתמש בפה שלנו (ואולי קודם לכן, בעיניים שלנו שמתבוננות על המציאות ומסיקות מסקנות לגביה).
המסר הזה מבקש מאיתנו להזהר באופן בו אנחנו בוחרים לדבר על עצמנו, על אחרים ועל המציאות. להשתדל לכוון את המחשבה והדיבור שלנו למקומות חיוביים כדי לפתוח לעצמנו עוד הזדמנויות טובות בעולם הזה ולא למהר כל כך להיות נביאי-זעם. אחד מהפסוקים החביבים עלי מזהיר: ״לא תנחשו״ (ויקרא, י״ט, כ״ו) וחז״ל מסבירים שהוא מבקש מאיתנו לא להיות נביאים על סמך סימנים שמצאנו במציאות. אין לנו שום דרך באמת לחזות את העתיד ולדעת מה יקרה, אפילו לא עוד רגע. אני חושבת שאירועי השנה האחרונה נתנו לנו שיעור טוב מאוד בנושא הזה. בכל רגע הכל יכול לקרות כאן, לחיוב או לשלילה, ומסתבר שלנו יש השפעה אדירה על כך והיא נובעת ממה שנמצא ממש מתחת לאף שלנו, תרתי משמע.
״תגידי״, אמרתי לחברה שלי, ״היו לך הזדמנויות להכיר בחודשים האחרונים?״ היא חשבה וענתה לי: ״היו כמה פניות באפליקציית היכרויות ועוד חברה שניסתה לשדך לי בחור אבל אף אחד מהם לא היה נראה לי״. ״אם ככה, היו הזדמנויות״, הקשיתי עליה. ״כן, נו... אבל...״ בסדר. אני מבינה אותה, זה מאוד מבאס שההזדמנויות שמגיעות לא מקדמות אותה למטרה שלה. ״יש לי עוד שאלה״ שאלתי ״בתור עצמאית שמחפשת לקוחות חדשים מדי פעם, כשמגיע לקוח לא רלוונטי מה את חושבת לעצמך?״ היא חשבה וענתה: ״שאמשיך לפרסם וימשיכו להגיע עוד פניות עד שאבחר עם מי מתאים לי לעבוד. אני יודעת מה אני שווה״. הופה. בתחום בו היא מרגישה בטוחה עם עצמה, המציאות שהיא חווה אל מול פנייה לא רלוונטית שונה בתכלית מהמציאות שהיא חווה בתחום הזוגי. זה המקום שלה לעבוד על נקודת המבט ולהתחיל להשתמש נכון בכוח הדיבור שלה, כמו שהיא עושה עם העסק שלה.
אז נכון, אנחנו לא נביאים והשכל שלנו לרוב לא כל כך ישר ורציונלי כמו שנראה לנו. אין לנו מושג מה יקרה עוד רגע ולא תמיד יש לנו שליטה על מה שיקרה. אבל שימוש נכון בעיניים ובפה שלנו, בהחלט יכול לשנות לטובה את המציאות שאנו חווים.