תה

בשיא התופת במצרים, מרים הכינה תוף מרים, שישמש לחגיגות הגאולה שבוודאי תגיע. מה אנחנו יכולים ללמוד בימים קשים אלה ממרים הנביאה והתנהלותה בימי השעבוד במצרים?

לוחם בגולני מספר: "צחקנו על זה שעל הגבול היינו בסכנת חיים של נ"ט או פצמ"ר, וכאן אנחנו בסכנת הרעלת סוכר או עודף כולסטרול..."

במדינת ישראל הצעירה ניטש וויכוח קשה בין שני המחנות לגבי השאלה הגדולה – מתי מציינים את יום השואה. במוקד הוויכוח הזה עמדה הדרך הראויה לציין את חורבן יהדות אירופה ואת זכר הקורבנות הרבים

תמיד טוב להיזכר באריק איינשטיין, שידע להעניק משמעות ויופי לרגעים הקטנים והיפים של השגרה, אבל לזכרו ושירתו יש משמעות מיוחדת ברגעים לאומיים קשים וכואבים

מלבד כמה כיסי התנגדות בודדים ואמיצים, התגייסה האקדמיה הגרמנית במלואה למכונת הרשע הנאצית. פרופסורים יהודיים גורשו מכל התפקידים הרשמיים באקדמיה, ועל תלמידים יהודים נאסר לפקוד את ספסליה. האם אנחנו עדים היום לתחייתה של האנטישמיות האקדמית הממוסדת?

אז אם אדם מרגיש חלש בתוך עצמו, אם אתה חש שהשיגעון מחלחל, שהייאוש זוחל בפנים, והדכדוך מנסה למשוך ממך את החיים, תחזיק מעמד. תתמקד באור. לאט לאט, עד שהחושך יעבור

אם אתם רוצים לתעל את הימים המתוחים, הדאגה לגורל החטופים, השמועות, הויכוחים, חוסר האונים, והתחושה ששולטים בנו - לפרק תהילים, הנה הפרק המפורסם ביותר, "שיר למעלות", עם הסבר בסיסי של מה שאנחנו אומרים

כמסתכלים על עצרת התמיכה ההיסטורית שהיתה בוושינגטון, מבינים שמשהו גדול מת בנו ב-7.10, אבל משהו גדול התעורר לחיים

נגה אשכנזי, גיורת גרמנייה, משתפת ברגשות המעורבים שפקדו אותה כשפרצה המלחמה, ובהחלטתה להשאר בארץ למרות הכל

אוהבים מישהו, ומאוכזבים מכך שהאהבה שאתם מרגישים כלפיו אינה חוזרת אליכם באותה עוצמה? חוקרת יחסים בין אישיים טוענת: אתם יכולים לווסת את הרגשות שלכם עצמכם וכך להרגיש טוב יותר