בשעה שדעתנו מוסחת מהאירועים הדרמטיים הגועשים, הרעל ממשיך לפעפע בעורקי מערכת החינוך הישראלית. אין ספק שאתגרים רבים זועקים לטיפול ברמה התקציבית, אך לעניות דעתי יש בעיות לא פחות דחופות בגישה החינוכית
מנקר בי חשש שאם נעשה אאוט-סורסינג למידע שלנו לבינה מלאכותית, לא נהפוך יעילים יותר בעיבוד מידע, אלא דלים יותר מבחינה אנושית
גישת הלימוד החוויתי אינה משלימה עם הרעיון שהלימוד מנוגד לטבע שלנו. היא מניחה שישנו איזשהו עולם מושלם, עולם שבו ילדים רוצים ללמוד כמו שהם רוצים לשחק. האם היא צודקת?
אנחנו תלמידים כל חיינו, החל מהיום הראשון של כיתה א' ואולי עוד לפני כן. והלימוד היעיל מחייב לימוד דרך התייחסות חברתית. ללמוד ממורה, ולא מספרים או ממחשב. ללמוד עם חברים, ולא לבד. ללמד תלמידים, ולא ללמד את עצמך בלבד.
במסורת היהודית, הרעיון של חינוך מוסדי הינו עתיק יומין. בעולם היהודי מתקיימת כבר אלפי שנים מערכת של חינוך מוסדי עממי, לבנים לכל הפחות, שנגישה לכל חבר בקהילה היהודית. ואכן, עד לעליית המדינה המודרנית, אחד ההבדלים הבולטים בין יהודים ללא-יהודים היה רמת האוריינות
אני תוצר מובהק של מערכת החינוך הממלכתי בישראל. בבית הספר איש מעולם לא טרח להסביר לי שיש משמעות לכך שנולדתי יהודייה. לא היה לי מושג קלוש מה הם סידור, חומש, פרשת השבוע. בשנים הפוריות ביותר ללימודים, איש לא ניסה להכיר לי את חוכמת היהדות
עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו, כללי המשחק השתנו לחלוטין בכל התחומים, כולל במערכת החינוך. מה אמור לעשות מורה, שנדרש לתת ציון על עבודה, כאשר ברור לו שהתלמיד עשה אותה תוך 40 שניות בצ'אט GPT?
