רבים מאיתנו חיים בתחושה בלתי מודעת של דריכות וחשש תמידי שאנשים ימתחו עלינו ביקורת, יתייחסו אלינו בעליונות, ישפטו אותנו לחומרה או יקטינו אותנו. הנטייה הטבעית שלנו היא להתקיף חזרה. אם כן, למה עדיין לא טוב לנו?
החיים שלנו מלאים בחירות וויתורים, על כל נושא ובכל תחום. הבעיה, שפעמים רבות כשאנו מוותרים, מלווה לוויתור תחושת מרירות והחמצה, ואנחנו עדיין פוזלים לצד שהפסדנו. תחושה מובנת, אבל עדיין, אם אנחנו כבר מוותרים, לא עדיף שנעשה את זה מתוך בחירה?
קשיים שצצים לנו בחיים הם דבר מכביד ומעיק. למה צריך אותם? כשלא מבינים למה הם כאן, ההתמודדות איתם היא משימה בלתי אפשרית. אך אם מצליחים לראות שהם חלק הכרחי ומשמעותי מהמסע שלנו, ויש להם תכלית – התמונה נראית אחרת לגמרי
כולנו כבר יודעים שהכחשה, הדחקה, אדישות, ואפילו עליזות-יתר, הם מנגנוני הגנה. כל אלו עשויים לעזור לנו לברוח מעצמנו כשאנחנו כאובים מדי, כדי לא להישבר. אבל, האם ידעתם שגם הצלחה עשויה להיות מנגנון הגנה, כדי לכסות על ערך עצמי נמוך?
לכולנו מטרות גדולות בחיים, שהיינו אמורים להיות מכוונים אליהן כל הזמן, אך אנו רואים שהדבר אינו עומד במבחן המציאות. למרות שחשוב לנו להיות בשליטה עצמית ולאמץ ראיית עולם חיובית, דברים קטנים ומעצבנים, שרוב הפעמים לא בשליטתנו, גורמים לנו לצאת מאיזון. מה עושים?
