"ככל שתשומת הלב העולמית מתמקדת במזרח התיכון, פוטין זוכה מההפקר"

הפלישה הרוסית לאוקראינה החלה ב-24 בפברואר 2022, אשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הודיע בבוקר של אותו היום על תחילתו של "מבצע צבאי מיוחד" בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. המבצע לווה בהפצצות ביעדים שונים ברחבי אוקראינה, כולל בעיר הבירה קייב, באודסה, חרקוב, לבוב וערים מרכזיות נוספות. שנתיים חלפו מאז ומלחמת ההתשה והקזת הדם בין רוסיה לאוקראינה עדיין נמשכת. בינתיים, ב-7 באוקטובר 2023, פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שלנו, שגם היא עדיין בעיצומה.

האם יש קשר בין שתי המלחמות הללו? מה ההשלכות ההדדיות ביניהן? שוחחנו עם ד"ר ענת הוכברג-מרום, מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי. 

ד"ר הוכברג-מרום, האם יש קשר בין המלחמה אצלנו למלחמת רוסיה-אוקראינה ומה טיבו?

"בוודאי שיש קשר בין מה שקורה היום במזרח התיכון – וספציפית ברצועת עזה והמשבר בים האדום – לבין מה שקורה באירופה. הקשר לאירופה הוא כמעט ישיר, והנהנה העיקרי מכך הוא פוטין. ככל שתשומת הלב העולמית מתמקדת במזרח התיכון, נשיא רוסיה זוכה מן ההפקר ונהנה מהדיבידנדים האסטרטגיים המיידים בעקבות הסטת תשומת הלב המערבית ממעשיו במזרח אירופה, שם הוא ממשיך לנגוס חלקים מאוקראינה. מבחינה אופרטיבית צבאית, מאז פרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה, פועלת שם זירה סוערת של טילים, כטב"מים ומל"טים תוצרת איראן בעיקר. אמנם אצלנו השימוש בטילים הוא קטן בהרבה, אבל שתי הזירות הן זירות מלחמה, 'שדות ניסוי' שיש השלכה הדדית ותלות הדדית ביניהן. להתעצמות הסכסוך במזרח התיכון והפיכתו לעימות אזורי או גלובלי (בין היתר לנוכח הגברת מעורבותה של ארצות הברית, העלולה להוביל להצטרפות של רוסיה ומדינות נוספות), יש אימפקט רב על המלחמה באירופה. ההשלכות הגיאופוליטיות, הביטחוניות והכלכליות של שתי המלחמות, מעצבות מחדש, ללא ספק, את הזירה הבינלאומית".

ד"ר ענת הוכברג-מרום. צילום: ענבל מרמרי

נשיא צרפת מקרון יצא לאחרונה בהכרזה דרמטית בנוגע לאוקראינה. איך זה ישפיע על התמונה הגיאופוליטית באירופה?

"זו בהחלט התפתחות דרמטית מהשבוע האחרון, כאשר מקרון נוטל את המושכות, שובר את הטאבו ששרר במערב יותר משבעה עשורים (מסיום מלחמת העולם השנייה ב-1945), ומצהיר שאין לשלול את האפשרות של שליחת כוחות מערביים לאוקראינה. כלומר, אם אוקראינה לא מצטרפת לנאט"ו – נאט"ו מצטרפת לאוקראינה. מקרון טוען שארצות הברית לא 'עושה את העבודה', ולכן, כפי הנראה, הוא יהיה זה שיכניס כוחות לאוקראינה ואחריו יעשו כן גם צ'כיה והמדינות הבלטיות. פירוש הדבר – פתיחת חזית מול רוסיה באופן רשמי. חשוב לומר שהכרזה כזו היא לא מובנת מאליה כלל, ומקרון בהחלט הצליח לזעזע את האיחוד האירופי. הוא הצהיר בריש גלי את מה שאף אחד מהמנהיגים במערב לא העז לומר עד היום בקול. גם אם זו פרובוקציה, עדיין זו אמירה בעלת חשיבות קרדינלית".

את מדברת על מלחמת עולם שלישית?

"כן, בהחלט. בראיון ברדיו שנערך איתי בסוף מרץ 2022, לפני שנתיים בדיוק, אמרתי בפירוש: 'נפתחה מלחמת עולם שלישית' וכולם ענו לי: 'לא יכול להיות, על מה את מדברת'... היום התמונה ברורה יותר.

"אנחנו חווים כעת סדרה של משברים עולמיים. בארצות הברית זו היא שנת בחירות, והנשיא ג'ו ביידן נתון בלב 'משבר על סטרואידים' – משבר מבית, משבר במזרח התיכון, משבר באירופה, משבר בטיוואן וכל זאת, נוסף על משבר האקלים והמשבר הכלכלי. בלב כל סדרת המשברים העולמיים הזאת, מי שנושף בעורפו וכנראה יביס אותו בבחירות הוא המועמד המוביל דונלד טראמפ, שהוא הרבה יותר מסוכן למערב. הצפי להתנגחות פוטנציאלית בין ארצות הברית לרוסיה, גם אם לא באופן חזיתי, עלול להתממש, ובפרט לאור ההצהרות של מקרון. כפי שזה נראה כרגע, אנחנו עומדים על חבית של אבק שריפה (כשפוטין גם מניע כוחות טקטיים לבלארוס וכוחות גרעיניים לחלל) וחסר רק גפרור קטן שיצית בעירה עצומה".

מה מקומה של המלחמה של ישראל על מפת המשברים העולמיים?

"המלחמה של ישראל בעזה מתרחשת על רקע החרפת האקלים הביטחוני העולמי, ככל שמרוץ החימוש האזורי באירופה הולך ומתפשט בעולם. במדינות הבלטיות היום, ההוצאות הביטחוניות ותקציבי הביטחון רק הולכים ועולים, והן מקדישות משאבים אדירים לביסוס הכוח שלהן, במיוחד פולין. באירופה בכלל כבר פתחו את המקלטים. למרות שלא קיימת משוואה ליניארית בינינו לבינם, יש שחקנים שמעורבים בשתי החזיתות, בדגש כמובן על רוסיה, שהיום היא לא רק נעזרת, אלא אפילו תלויה באיראן מבחינת השימוש במל"טים המתאבדים הקטלניים, והיותה מעצמה גרעינית בעלת עוצמה אדירה.

"ככל שארצות הברית נחלשת, מתעוררים עוד יותר הכוחות שרוצים להבעיר את המזרח התיכון, בפרט, ואת העולם, בכלל. המלחמות באירופה ובמזרח התיכון מערערות את היציבות הגלובלית ומעצימות מאד את ממדי האיום הביטחוני, ואף מעמיקות את הקיטוב בקרב מדינות אירופה והמערב (לדוגמה, העובדה שגרמניה, צרפת, איטליה וספרד לא מצטרפות לכוח הרב-לאומי בהובלת ארצות הברית ובריטניה הפועל נגד החות'ים בתימן), וכך מוסיפות עוד נדבך למפה הגיאופוליטית רבת הסיכונים המאפיינת את הזירה הבינלאומית כיום".

מה פוטין רוצה?

"פוטין הוא פירומן שנהנה לחולל כאוס בשם הכאוס. הוא רוצה לשנות את הסדר העולמי שמושתת על נורמות משפט בינלאומי מ-1945, ולהפוך את הקערה על פיה. הוא בפירוש חותר לסוף עידן השלום והיציבות הגיאופוליטית והגיאו-כלכלית העולמית. אי סדר במקורו הוא מהותי כדי שהאימפריאליזם הרוסי ישלוט, ולכן פוטין מסתדר מצוין עם איראן וצפון קוריאה. ככל שארצות הברית מאבדת גובה (מסיום תקופת הממשל של אובמה), כך רוסיה הולכת ומתחזקת ויחד איתה סין, שהגיעה ליכולות ולעוצמה כלכלית אדירה, ומבחינת העוצמה הצבאית הימית שלה, אפילו עברה את ארצות הברית. פוטין רוצה לפורר את העולם, שהיה דו-קוטבי, ולהפכו לעולם רב-קוטבי, שיהיו בו סדרים חדשים ושונים מכל מה שהיכרנו עד כה, ולא יהיו בו דמוקרטיות".

ומה איתנו, בישראל?

"המציאות שלנו כרגע מאופיינת בחוסר ודאות. יש לנו הרבה מאד אתגרים, וזאת רק ההתחלה. אני מעריכה שהמלחמה אצלנו לא הולכת להסתיים בקרוב, והקיץ הולך להיות מאד חם. החדשות הטובות הן שהעם היהודי הוא עם חזק, והחזקים שורדים. זה הזמן למצוא ולחזק את כוחות הנפש הידועים שלנו ולהאמין בהם עוד יותר, כי המשפט 'אין לנו ארץ אחרת' הוא לא רק סיסמה אלא המציאות כפי שהיא. אני מאמינה ביכולתנו להכיר בערך של עצמנו ולחזק את החוזקות שלנו. אין מה לחשוב ש'יהיה בסדר'. אם נעשה שיהיה בסדר – אז יהיה בסדר. בד בבד, עלינו לשמור על אופטימיות זהירה, זאת החובה של כל אחד ואחד מאיתנו".