גם אתם מוצאים את עצמכם מסתובבים סביב המקרר בזמני מתח?

בחדשות הערב שוב מדווחים על הנופלים בקרבות היום, ועל החטופות והחטופים שעדיין מוחזקים בשבי. רגשות הכאב והצער מציפים שוב, ואיתם הסטרס והחרדה. מה יהיה הסוף? ואז היד נשלחת, כאילו מאליה, אל דלת המקרר, שם מחכה לנו עוגת שוקולד מתוקה להחריד ומאכלים נוספים עתירי פחמימות, סוכרים ושומנים. אנחנו יודעים שגם הלילה נחסל את העוגה בקלות וגם את כל תכולת קופסת הגלידה שבמקפיא. אלה נותנים לנו סוג של נחמה, ולו רק לזמן קצוב. קוראים לזה אכילה רגשית.

מהי אכילה רגשית?

המזון שאנו אוכלים בעידן המודרני, בעולם המערבי, כבר מזמן לא נועד רק לספק מקור לאנרגיה ולהזנת הגוף במרכיבים הנחוצים לתפקודו התקין. לאכילה יש גם היבטים חברתיים, כמו ארוחות חג משפחתיות, ארוחה חגיגית במסעדה ועוד, וגם היבטים נפשיים-רגשיים - אוכל כאמצעי להפגת שעמום או בדידות, וכדרך להתנחם כשאנו מוצפים ברגשות שליליים כמו מתח, כעס, חרדה, אשמה ודיכאון.

אכילה רגשית מוגדרת כתופעה שבה אוכלים יתר על המידה בתגובה לרגשות שליליים. בעזרת האכילה, בני אדם הסובלים מאכילה רגשית, מנסים לנטרל את הרגשות השליליים ולהקל על תחושת שונות. אולם, לאכילה הרגשית עצמה יש השלכות שליליות, כמו עלייה במשקל, השמנת יתר המביאה לנזקים בריאותיים, התקפי זלילה ללא מעצורים, פגיעה בדימוי העצמי, תסכול רב ועוד. אכילת יתר אף מגבירה תחלואה ומעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות סוכרת, מחלות לב וכלי דם. מעבר להשלכות הבריאותיות, יש לאכילה הרגשית השלכות חברתיות. רבים מאלה הסובלים מאכילת יתר, נמנעים ממפגשים חברתיים בגלל תחושות של אשמה, בושה, דימוי עצמי נמוך וחוסר ביטחון חברתי.

הגורמים העיקריים לתופעת האכילה הרגשית נוגעים לקושי להתמודד עם מצבי לחץ ודחק. ברגעים של כאב, עצב, ייאוש, וגם שכול ואובדן – שלצערנו מתעצמים בימי המלחמה - אנשים בכל הגילים עלולים לחוש דחף פנימי בלתי נשלט להרגיע את הנפש המיוסרת ולהתמודד עם המצב באמצעות צריכת יתר של מזון.

מלחמת "חרבות ברזל" הביאה רבים מאתנו לאכילה רגשית, לעתים בלתי מודעת. אנו מוצפים בתחושות של פחד, לחץ וסכנה ופונים אל האוכל כמקור של נחמה. במקום ללמוד לנהל את הרגשות המציפים אותנו ולהתמודד עם הקשיים, אנחנו בוחרים להסתער על מגש פיצה או ארוחת ג'אנק פוד כדי לחוש רגיעה זמנית, זמנית מאד. במהלך המלחמה, המציאות הקשה וההתמודדות עם טראומות, מוסיפות לעומס הרגשי, מה שיכול לגרום גם לאנשים בריאים נפשית, להתמודד עם רגשותיהם באמצעות אכילה רגשית.

איך מטפלים באכילה רגשית?

החדשות הטובות הן שניתן להתגבר על אכילה רגשית בעזרת צעדים רפואיים, התנהגותיים ותזונתיים, יחד עם פיתוח אסטרטגיה של התמודדות, הכוללת, לעיתים קרובות, טיפול פסיכותרפי ומעקב צמוד לאורך זמן. בסופו של יום, יש להבין כי אכילה רגשית היא תופעה רגשית ולא פתרון. עלינו למצוא דרכים יעילות לניהול רגשותינו, ואם נדרש, לבקש עזרה מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש. אכילה רגשית, בזמן מלחמה או בכל תקופה קשה אחרת, עלולה, כאמור, להפוך לצורך מוגזם ולגרום למגוון בעיות פיזיות ונפשיות, אך היא עשויה גם לשמש כאות וכאזהרה בכל הנוגע לצורך לשדרג את יכולת התמודדותנו עם קשיים רגשיים. חשוב לציין, כי צריך לנסות ולהימנע מהלקאה עצמית, שלא רק שאינה עוזרת, אלא אף עלולה לייצר, בעיקר בזמנים קשים, תופעה של אכילה רגשית גדולה עוד יותר.

הרמב"ם מסביר: כך אוכלים נכון

בספריו, "משנה תורה", "הנהגת הבריאות" ו"ספר הקצרת", מורה הרמב"ם – רבי משה בן מימון (שהיה רופאו של מלך מצרים) מהם ההרגלים הנכונים של אכילה, שתייה (ואפילו הליכה לשירותים...) שעל האדם לסגל לעצמו כדי להגיע לבריאות אופטימלית. המלצותיו תקפות לכל זמן ובמיוחד לימים המתוחים שאנו חווים. מתברר שאת כל ההנחיות של הרופאים והדיאטנים היום, הרמב"ם כבר ידע קודם!

הנה כמה מהן:

• אדם צריך לאכול רק כשהוא מרגיש רעב וצריך לשתות רק כשהוא צמא. ואם הוא צריך ללכת לשירותים – יעשה זאת מיד ולא יתעכב אפילו לא לרגע!
• עצירות היא רעה חולה וגורמת למחלות. צריך לעשות הכול כדי להימנע ממנה.
• בבוקר, לפני שאוכלים, חשוב לצאת להליכה או לעשות פעילות גופנית כדי שהגוף יתחמם. לאחר מכן – מומלץ להתקלח במים חמים ואז לחכות קצת ורק אז לאכול.
• לא להעמיס בארוחה אחת מספר מאכלים שונים, אלא להסתפק בתבשיל אחד.
• להפסיק לאכול לפני שמגיעים לשובע ממש. כלומר, לא להגיע למצב שאנחנו "מתפוצצים" מרוב אכילה.
• בזמן האכילה לא להרבות בשתיית מים. המים מפריעים לעיכול המזון בקיבה.